האיסלאם לא הטיל את האחריות ליציאהמגן עדן על האישה

בניגוד להוראות של היהדות והנצרות, האיסלאם סירב להאשים את האישה באחריות על ירידת אדם עליו השלום לאדמה, האיסלאם מסרב את הטענות האלה ומדגיש שזה לא היה חטאה של חווה בלבד. האיסלאם הדגיש גם כן שלא סביר להאשים או להטיל את אחריות ירידת אדם מגן עדן על האישה כמו היהדות והנצרות. הטענה הזו נוצלה למען הביזוי והלזלזל באישה, הקוראן הקדוש הדגיש שאדם וחווה טעו ביחד וכי שניהם צריכים לשאת את אחריות החטא שלהם ביחד באופן שווה:

אללה ישתבח שמו אומר בספרו הנשגב: "הוי אדם, שכון בגן עדן, אתה ואשתך, ואכלו מכל אשר תרצו, אך אל לכם לקרב אל העץ הזה, פן תהיו בבני העוולה .* השטן לחש להם למען יראו את מערומיהם אשר נסתרו מהם, ואמר, רק לבל תהיו מלאכים אסר ריבונכם את העץ הזה על שניכם, או לבל תחיו לעולם .* הוא נשבע להם לאמור, רק את טובתכם אבקש .* הנה כי כן הדיח אותם בתעתועיו, וכאשר טעמו מן העץ נגלו להם מערומיהם. אז קמו לתפור לעצמם כסות מעלי הגן. אז קרא אללה ריבונם לאמור, האם לא אסרתי על שניכם לקרב אל העץ הזה הלא אמרתי לכם כי השטן הוא אויבכם המושבע?* אמרו שניהם, ריבוננו, גרמנו עוול לעצמנו, ואם לא תסלח לנו ותרחם עלינו, נלך לאבדון ." ( סורת ממרום החומה: 23-19) .

כאשר נתבונן ונהרהר בפסוקים האלה נבחין שהסיפור של אכילת אדם וחווה מהעץ שנאסר עליהם נזכרה בקוראן הקדוש בלשון רבים, בספור הזה אללה ישתבח שמו פנה בדבריו לאדם וחווה, לפי הפסוקים האלה אין כל תוכחה או הטלת אחריות על חווה שהיא דחפה את אדם לאכול מהעץ הזה, הסיפור ברור לגמרי בעניין שהשטן לבדו הוא אשר דחף והסית את אדם שלא יציית להוראתו של אללה יתעלה  דבר שהביא לזעמו של אללה יתעלה, נבחין בפסוקים גם כן ששניהם ובלשון רבים בקשו את סליחתו ורחמיו של אללה יתעלה.

אפילו שהאישה לא אחראית על החטא הזה בעוד שאדם הוא האחראי היחיד, זה על פי אחד הפסוקים בקוראן הקדוש שבו אמר אללה יתעלה: " שנהים אכלו ממנו ואז נגלו להם מערומיהם, והחלו להדק על עצמם כסות מעלי הגן. כך מרה אדם את פי ריבונו וסטה " ( סורת ט.ה: 121(

נזכר בפסוק הקוראני הזה שמו של אדם לבדו שהוא לא ציית להוראותיו של אללה יתעלה, למרות שהפסוק הקוראני דיווח לנו על כך ששניהם אכלו מהעץ הזה. הדבר הזה מטיל את אחריות החטא  על אדם יותר מחווה.

לגבי זכויות הירושה שלא היו ניתנות אלא רק לזכרים מקרובי המשפחה לפני התגלות האיסלאם, האיסלם נתן חלק מהירושה לנשים מקרובי המשפחה, אללה יתעלה אומר בספרו הנשגב:
" לגברים חלק בעיזבון ההורים וקרובי המשפחה, ולנשים חלק בעיזבון ההורים וקרובי משפחה, אם מעט הוא ואם רב –חלק שייספק כדין " ( סורת הנשים: 7 ).

השאלה של חלוקת הירושה היא עניין גדול מאוד שמכיל פרטים רבחם שנזכרו בסורת הנשים, אללה ישתבח שמו אומר בספרו הנשגב: " אללה מצווה כי כך תנהגו בילדיכם: לבן חלק כחלקן של שתי בנות, ואם רק בנות הן–יותר משתיים –להן שני שלישים בעיזבון. ואם יחידה היא, לה המחצית. אשר להורים, לכל אחד מהם שישית בעיזבון- אם יש לו ילד. ואם אין לו ילד, והוריו הם ירושיו, כי אז שליש לאמו. ואם יש לו אחים, שישית לאמו. כך תחלקו לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו. אבותיכם ובנכם –לא תדעו מי מהם עשוי להועיל לכם יותר. לכן קבע כל זאת אללה. אללה יודע וחכם.* לכם מחצית עיזבונן של נשיכם – אם אין להן ילד. ואם יש להן ילד, לכם רבע עיזבונן. כך תחלקו לאחר קיום צוואותיהן וסילוק חובותיהן. להן רבע עיזבונכם –אם אין לכם ילד. ואם יש לכם ילד, להן שמינית עיזבונכם. -כך יחלקו לאחר קיום צוואתכם וסילוק חובותיכם . " ( סורת הנשים: 11 – 12  ) .

אללה ישתבח שמו אומר בקוראן הקדוש " יבקשוך לפסוק להם. אמור אללה יפסוק לכם בעניין סובביו של האיש אשר מתבאין לו ילד, ואחות לו אחת: מחצית עיזבונו לה היא, ואילו הוא יירש את עיזבונה, אם אין לה ילד. ואם שתיים הן, לשתיהן שני שלישי עיזבונו. ואם אחים מספר לו, גברים ונשים –לגבר חלק כחלקן של שתי נשים. אללה מבאר לכם זאת למען לא תתעו, ואללה יודע כל דבר " (סורת הנשים: 176 ) .

האיסלאם העניק לאישה המוסלמיה את זכויותיה המלאות בירושה מאז הופעת האיסלאם לפני 1400 שנים הזמן אז היו הנשים ביהדות ובנצרות חלק מהרכוש של האבות והבעלים לאחר מכן!!! הדברים האלה מבהירים בבירור את המעמד הגבוה של הנשים באסילאם לעומת מצבן של הנשים בדתות אחרות כמו היהדות והנצרות.

לגבי סוגיית הרכוש של האישה, האיסלאם העניק לאישה הנשואה את האישיות העצמאית מאז המאה השביעית לספירה אשר נשללה מהאישה היהודיה והנוצריה עד לאחרונה, האיסלאם כיבד את האישה כאשר פטר אותה מהצורך לתת מתנות כדי למשוך את בעלה לעתיד, אלא שהאיסלאם חייב את הבעל לתת מתנות לכלה והתיר לנשים להחזיק במתנות אלה אפילו לאחר הגירושין. האיסלאם אסר על הבעל להיות מעורב בכל רכוש של אשתו אלא בהסכמתה של אשתו [1], הקוראן הקדוש דיווח לנו בבירור על כך, אללה ישתבח שמו אומר בספרו הנשגב: " תנו לנשים את המוהר כחזקה, ואולם אם טוב בעיניהן להשאיר בידכם את מקצתו, אכלוהו ויערב ויבשם לכם " ( סורת הנשים: 4(  .

 _____________________________________

[1] elsayyed sabiq, fiqh al sunnah (cairo: darul fatah lile'lam al-arabi, 11th edition, 1994), vol. 2, pp. 218-229.