הטענה שהמוסלמים הפלו לרעה אנשים שהתאסלמו ללא רצונם

בחלק מספריו של המזרחן לוי פרופנסל(1)אודות ספרד בולטת הרוח הקולוניאלית דווקא בתחום המאבק השבטי  בין הערבים לבין הברברים.

פרופנסל בספריו כי המוסלמים הפלו בין אלה אשר התאסלמו ברצונם לבין אלה שהתאסלמו ללא רצונם, פרופנסל חלק את האנשים אשר התאסלמו לשני חלקים, החלק הראשון התאסלם מתוך רצון בעוד שהחלק השני התאסלם בכפייה, ולאחר מכן, אישר פרופנסל כי המוסלמים הפלו בהתנהגותם בין אלה שהתאסלמו ברצונם לבין אל שהתאסלמו בכפייה.

התגובה על הטענה הזאת:

הדברים האלה לא נכונים בכלל ומנוגדים לאמת, כי המוסלמים לא כפו על אף אחד להתאסלם, הם העניקו את הזכות לנוצרים וליהודים להישאר ולשמור על הדת שלהם בתמורה לשלם " ג'זיה". ובספרד במיוחד לא כפו המוסלמים הפותחים את האזרחים להמיר את דתם לאיסלאם, זה לפי דעתם של הוגי דעות וחוקרי ההיסטוריה הספרדית בימי הביניים ובספרד האנדלוסית, כמו הפרופסור חוסין מואנס והפרופסור מוסטפה אלשכעה.

פרופסור מואנס מדגיש שהאנשים אשר התאסלמו בספרד נהנו בכל הזכויות של המוסלמים, בעוד שאלה אשר לא התאסלמו נחשבו לבני דתות החסות ונהנו מהצדק והסובלנות לפי ההוראות של דת האיסלאם.

----------------------------------------------

(1) לוי פרופנסל (1376-1311) לפי הספירה האיסלאמית, (1955-1894) לפי הספירה הנוצרית. נולד באלגיריה וקבל את הלימודים שלו בה, נכח במלחמת דרדניל בצבא הצרפתי, ונפצע במלחמה הזאת והועבר למצרים, ולאחר מכן חזר לצרפת, בשנת 1920מונה למורה במכון הגבוה למדע ברבאט, בירתה של מורוקו. לאחר מכן מונה כמנהל למכון הזה (1935-1926), פרבנסל הוזמן ללמד את ההיסטוריה הערבית והתרבות האיסלאמית בפקולטה למדעי הרוח באלגיריה, הוא הוזמן גם ללמד את ההיסטוריה הערבית במכון המחקרים האיסלאמיים שליד אוניברסיטת אל סורבון בפריזס. פרבנסל התפטר מהנהלת מכון ראבט (בשנת 1935), הוא הוזמן גם למסור הרצאות באוניברסיטת קהיר (בשנת1938), שר התרבות הצרפתי מינה אותו במשרדו בפריז בשנת1945, באותה שנה מונה לפרופסור לשפה הערבית והתרבות האיסלאמית בפקולטה למדעי הרוח בפריס.

פרובנסל היה חבר באקדמית המדע הערבית בדמשק וחבר באקדמיה הלשון בקהיר, הוא נפטר בפריס. פררבנסל שיתף פעולה עם מוחמד בו אבי שאנב בסיווג " כתבי היד הערביים ברבאט", ישנם ספרים שפורסמו כגון: "כתובות ערביות בספרד", "טקסט חדש בהיסטוריה המרינית", "ספרד המוסלמית במאה העשירית", "התרבות הערבית בספרד", "מסמכים שלא פורסמו בהיסטוריה של המאחדים", "טקסטים נבחרים בעניין ההסטוריונים במרקש", "הודעת מורוקו" שנכתב על ידי אבן אלחטיב, "טקסטים היסטוריים בעניין הברברים בימי הביניים", " חדשות האי ספרד, החלק השני" שנכתב על ידי אבן אלחטיב, "היומנים של הנסיך עבד אללה אחרון המלכים של גרנטה", "תיאור האי ספרד", "שלושים ושבע מסר רשמי של משרד המאחדים" , "היחוס של הערבים" שנכתב על ידי אבן חזם ו"היחוס של קוריש" שנכתב על ידי אל זובירי, פרובנסל היה כותב את שמו בקיצור "א. לוי םרבנסל" ולפעמים "א. לבי ברבנסל".