האיסלאם משיג את האושר למוסלמים על ידי  אמונות היסוד שלו:-

היסוד הראשון:

האימונה באללה כאלוה יחיד לבדו מובילה לאושר אמיתי, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הם המאמינים אשר לבם בוטח בזכר אללה. אכן בזכר אללה יבטחו הלבבות" (סורת הרעם:28).

כשידע האדם את גדולתו של אללה יתעלה יבטח לבו, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " אללה – אין אלוה מבלעדיו, חי וקיים. תנומה לא תאחז בו ולא שינה. לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. מי ישתדל בפניו בלא שירשה? הוא יידע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, והם לא יכלו להכיל את הדעת על אודותיו, כי אם רק את אשר ירצה. כיסאו חובק שמים והארץ, ועל נקלה יגונן עליהם. הוא העליון והנשגב." (סורת הפרה:255).

 האמונה בקיומו של אללה ישתבח שמו ויתעלה שהאדם פונה אליו  בתפילה בעת המצוקה מחזקת את האושר הפנימי שלו, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב "אם ישאלוך עבדי על אודותי, הנה קרוב אני ואיענה לפניית הקוראים אלי. על כן גם עליהם להיענות לי ולהאמין בי, למען ילכו מישרים" (סורת הפרה:186).

אי האימונה בקיומו של אללה הבורא ישתבח שמו ויתעלה מביאה לאומללות, כיוון שהאדם שאינו מאמין בקיומו של אללה הכל יכול יחיה במאבק נפשי בין הנפש שמאמינה בקיומו של אללה יתעלה לבין שכלו המתנגד לעובדה זו, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " האם נבראו מלא כלום, או אולי הם אשר בראו?" (סורת ההר:35).

האימונה בקיומו של אללה יתעלה צריכה להיות קשורה לאימונה בייחודו של אללה ללא שותף, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " " אללה לא יסלח אם יצרפו לו שותף, אך על דברים קלים מזה יסלח לאשר יחפוץ. כל המצרף שותף לאללה בודה שקר נפשע עד מאוד." (סורת הנשים:48). 

אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " הן לו היו בשמים ובארץ אלים זולת אללה, כי אז היו נשחתים. ישתבח שם אללה, ריבון הכס, ויינון מעל התארים אשר בהם יתארוהו." (סורת הנביאים:(22.

אללה יתעלה אינו נזקק לכל אחד מהבריות שלו בעוד שכל הבריאה נזקקה לאללה יתעלה, אללה יתעלה אמר בקוראן הקדוש " אללה לא הוליד כל בן ואין כל אלוה עמו. אליו היתה כזאת, כי אז היה כל אלוה הולך לו עם אשר ברא, והיו קמים זה על זה. ישתבח שם אללה ויינון מעל התארים אשר בהם יתארוהו." (סורת המאמינים: 91).