(1)            החוכמה וישוב הדעת : הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום חכם ביותר, ונודע בין בני עמו בישוב הדעת ... השופט עייאד׳ (القاضي  عياض) אומר: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום היה בעל תכונות טובות וסגולות נאות. אנו יכולים לראות את החוכמה בכל דבריו של הנביא מוחמד כי היה בעל נסיון. אללה הוא אשר לימד אותו והראה את מה שהורד בתנ''ך ובאוונגליון .

 (2) הסבלנות: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום הראה סבלנוּת נהדרת בכל ימי חייו. הוא סבל הרבה מהכופרים כשהחיל להפיץ את המסר של אללה. בני עמו עינו אותו, קיללו אותו, הענישו אותו כי דיבר על דת חדשה, אולם הוא עמד בפני כל האתגרים האלה וסבל את הענוי וההתעללות, הוא ביקש גמול מאצל אללה, כי הבין שזה כולו למען אללה ולמען את השליחות שלו. עבד אללה בן מסעוד סיפר: " לפעם הסתכלתי על הנביא עליו ברכה ושלום, הוא נראה כמו אחד הנביאים שבני עמו היכו אותו עד שפצעו אותו בפניו, והוא מתפלל לאללה: " ריבוני סלח לבני עמי, כי הם הם לא מבינים".

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(3) הנאֱמנוּת (אל- אח'לאץ): הנביא עליו ברכה ושלום היה נאֱמן, מסוּר בכל נושאי חייו. אללה ישתבח שמו אומר בקוראן הקדוש : " אמרו، את תפילתי וקורבני וחיי ומותי הם לאללהריבון העולמים * אין לו שותף، ועל כך ציווני، ואני ראשון המתמסרים" . ( סורת המקנה : 162).

(4) הנימוסים: הגברת עאיישה אישתו של הנביא (ירציה אללה) נשאלת על סגֻלּוֹת הנביא, היא השיבה שהוא היה עושה כל דבר לפי עקרונות הקוראן. " נימוסיו היו הקוראן" אמרה.

      הנביא לא עשה מעשה מכוער בחיים שלו. הנביא עליו ברכה שלום אמר "אללה שלח אותי להפיץ את התכונות והפעולות הטובות".

      אללה ישתבח שמו אומר בקוראן הקדוש: " ניחנת בסגולוֹת  נשׂגבות" (סורת הקֻלמוֹס: 4)

      אנס בן מאלק אמר גם הוא כי הנביא לעולם לא קלּל שום אחד, לעולם לא נהג ברעה עם האחרים ".

(צחיח אל בוח'רי(   

      סהל בן סעד (ירצהו אללה) אמר כי הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום ביקש מים כדי לשתות, וכששתה הנביא, הוא רצה לתת לאנשים היושבים לצידו, הוא לא נתן להם את המים עד שביקש רשות מהנער שהביא לו את המים.

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(5) אהבת פיוס: סהל בן סעד (ירצהו אללה) סיפר הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נהג לתווך בין האנשים והשבטיים הנלחמים כדי לפייס ביניהם. הוא סיפר כי הנביא היה קורא לחברים לעשות את זה .

(צחיח אל בוח'רי)

(6) מִצווֹת עשׂה ולֹא תּעשׂה: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נהג להתקרב מכל עבודה טובה, ולהתרחק מכל עבודה רעה. הוא נהג לצוות על חבריו ועל כל המוסלמים לעשות את זה, ולקרוא לאחרים לעשותו.  עבדאללה בן עבאס (ירצהו אללה)  אמר כי  הנביא ראה איש בידו טבעת מזהב. הנביא הסיר אותה והניח אותה לצד، ואמר טבעת הזהב היא כמו גחלת של אש בידי הגברים. אחרי עזיבת הנביא הנביא הנוכחים לקחו את הטבעת ונתנו אותו לאיש כדי למכור אותו וינצל את מחירו!

      האיש ענה להם: לא, איך אקח אותו לאחר שהנביא זרק אותו, זה לעולם לא יהיה.

(צחיח מוסלם) 

(7) אהבת טוהרה: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום אהב את הטוהרה וקרא למאמינים ולמוסלמים להיות טהורים כל הזמן. אל- מוהאג'ר בן קונפוז (ירצהו אללה) אמר שהוא עבר על הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום בהיותו משתתן, הוא בירך אותו לשלום, אבל הנביא לא הגיב לו עד שהתרחץ לתפילה. לאחר מכן הוא אמר לו : לא הגבתי לך כי לא אהבתי לבטא את שמו של אללה בהיותי לא טהור.

 (סונן אבי דווד)

(8) רִבּוּי התפילה: הגברת עאאישה אישתו של הנביא (ירציה אללה) אמרה שהנביא עליו ברכה ושלום היה מתפלל כל הלילה، היא סיפרה כי שאלה אותו לפעם: למה אתה תפלל הרבה כל כל על אף שאללה מחל את כל חטאיך?

      הנביא עליו ברכה ושלום השיב לה: אם שה כך, האם לא אהיה עבד מכִּיר טוֹבה לריבוני?.

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(9) העדִינוּת ורחמִים:  הנביא מוחמד נהג בכל ימי חייו לרחם על האחרים, אבי הורירה (ירצהו אללה) סיפר כי אל-טופייל בן עמרו א-דוסי וחבריו באו אל הנביא ואמרו לוכי שבט דאווס סירבו להתאסלם, וביקשו ממנו שיתפלל לאללה שיכחידם, הנה אמר כמה מחברי הנביא: הוי אללה, ההכחיד אותם, אלא שהנביא מוחמד עליו ברכה ושלום פנה לאללה באומרו: " אני מתפלל לך ריבוני שתניח את דאווס"

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(10) המראה הטוב: אלבראא בן עאזבּ (ירצהו אללה) אמר: הנביא עליו ברכה ושלום היה רחב גּרם, שערו ארוך והיה היפה ביותר כאשר התלבש לבוש אדום.

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(11) התנזרות: עבדאללה בן מסעוד (ירצהו אללה) אמר: הנביא עליו ברכה ושלום נהג לישון על מחצלת של קשׁ עד שפגעה בגב שלו. אנחנו אמרנו לו: הוי נביא אללה אנו רוצים להכין לך מיטה טובה?

      הוא ענה להם: " לא, אני לא רוצה כלום החיים האלה, אין אני אלא כמו נוסע היושב בצל של עץ, ולאחר מכן יעזוב וילך "

 (12) העדפת הזולת על עצמו: סהל בן סעד (ירצהו אללה) סיפר כי אישה נתנה לנביא (עליו השלום) גלימה למתנה, הוא קיבל אותה כי היה נזקק לה, כש לבש אותה ויצא לחבריו אחד מהם ביקש ממנו לקחת את הגלימה, הנביא נתן לו אותה בעין יפה. חברי הנביא נזפו באיש כי עשה את זה, אולם הוא אמר להם: רציתי לקחת את הגלימה של הנביא כדי שתהיה כתכריך לי כשאמות.

(צחיח אל בוח'רי)

(13) כוח האֱמוּנה וההיסמכות על אללה: אבו בכר א- צדיק (ירצהו אללה) אמר: כאשר היינו שנינו במערה، ראיתי את רגלם הכופרים ואמרתי לנביא: "נביא אללה אם אחד מהם הסתכל מתחת לרגלו יוכל לראות אותנו, הנביא השיב: אבו בכר מה אתה חושב בשניים אללה הוא השלישי שלהם?

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(14) החמלה והאהדה: אבי קותאדה (ירצהו אללה) אמר שהנביא בפעם התפלל כאשר היה נושא את בתו של אבי אל–עאץ על צוואר.

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(15) ההקלה (אל-תייסייר) : אנס בן מאלק (ירצהו אללה) אמר שהנביא עליו התפילה והשלום אמר: " כשאני שומע בתפילה את הבכי  של התינוקות עם האימהות המתפללות במסגד, הייתי מקצר את התפילה מפני שאני יודע את הכאב שבו תהיה אמו.

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(16) יראת שמים וחסידות: אבי הורירה (ירצהו אללה) אמר שהנביא עליו התפילה והשלום אמר: "לפעמים אני מוצא תמרים בבית שלי, וכאני מתכוון לאכול אותם، אדאג שאולי יהיו מתמר של הצדקה אז אניח אותם".

(צחיח אל בוח'רי וצחיח מוסלם)

(17) נדיבות ורוחב רוח: אנס בן מאלק (ירצהו אללה) אמר: "הנביא עליו ברכה ושלום היה נותן בעין יפה לכל השואלים, אפילו לפעם הוא העניק לאיש שהתאסלם עדר של צאן שהיה בין שני הרים, לאחר מכן האיש חזר לבני עמו וקרא להם להתאסלם.

      עבדוללה בן עבאס אמר: " הנביא עליו ברכה ושלום היה הנדיב ביותר, והיה יותר נדיב במויחד בחודש רמדאן "

(צחיח אל בוח'רי)

(18) אהבת שִׁתּף הפּעולּה: הגברת עאאישה אישתו של הנביא ( ירציה אללה) נשאלה על דברו של הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, היא אמרה שהוא נהג לעזור למשפחתו ולנשותיו עד שיבוא מועד התפילה, היה מתפלל".

(צחיח אל-בוח'ארי)

      אל- בראא בן עאזב (ירצהו אללה)  אמר: ראיתי את הנביא בזמן קרב אל-ח'נדק (המחנות) הוא היה נושא את העפר עד שכסה את שעריו כדי לעזור ללוחמים המוסלמים.

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

(19) הכנות: הגברת עאיישה (ירציה אללה) אמרה שהנביא עליו ברכה ושלום שנא את השקר، והיה מאיץ בחבריו לדבר אמת, ואם אחד מחבריו היה משקר הנביא היה קורא לו לחזור בתשובה משקר זה.

(סונן אלתרמזי)

      כל אויביו של הנביא הכירו בכנות שלו, הנה אבו גהל (אחד גדולי הכופרים) אמר לו: אני לא אומר שאתה שקרן אלא שאני מכחיש את השליחות שלך .

(20) השמירה על מצוות אללה: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום שמר בכל ימי חייו על הוראותיו של אללה ולא הלך בדרך הבלתי מקובלת על אללה (כמו שתיית יין, זנות וכו'). הגברת עאאישה (ירציה אללה סיפרה כי הנביא עליו ברכה ושלום היה תמיד בוחר בדבר הקל ביותר על האנשים מבין שאר הדברים האחרים כדי להקל על המוסלמים, בתנאי שיהיה זה בהתאם להוראות של אללה. הוא אפילו לא נקם בשום אדם בגלל עצמו, אלא רק כשיפר האדם הזה את מצוות אללה.

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

(21) הפנים המאירים : עבדאללה בן אלחרת' אמר: "לא ראיתי אף אחד שהיה מחייך כל הזמן כמו הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום".

( צחיח אל תרמזי)

(22) הנאמנות: נאמנותו של הנביא מוחמד היתה נדירה בעידן שלו. ועל אף שבני עמו התייחסו אליו כאויב לאחר השליחות של האיסלאם אלא שהם המשיכו להפקיד אותו על הפקדונות שלהם. ולאחר שעינו אותו ואת חבריו מהמוסלמים החדשים הוא שמר על הפקדונות שלהם, ואפילו ביום העלייה לאלמדינה הוא שקד להחזיר את הפקדונות לבעליהן .

(תודלות חייו של הנביא לבן השאם3/11)

      הנביא עליו השלום אמר לאבי גנדל: "אבא גנדל תהיה סבלן ולשם השמים, אללה יתן לך ולחסרי כוח רווחה, והקלה".

(מוסנד אלאמאם אחמד)

(23) אומץ הלב: עלי בן אבי טאלב (ירצהו אללה)  סיפר: " בקרב בדר היה הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום הכי גּבוּר מבינינו, הוא היה הקרוב ביותר לאויב ואנו היינו נלחמים תחת חסותו כי היה לו אומץ לב מדהים.

(מוסנד האמאמם אחמד)

      אנס בן מאלק (ירצהו אללה) אמר: "הנביא עליו ברכה ושלום היה האיש הכי אמיץ לב בעולם. אני נזכר שבלילה אפלה שמעו תושבי אלמדינה קול רם ומפחיד, הם מיהרו לכיוון הקול כדי לגלות מהותו, וכשהתקרבו למקום ראו את הנביא חוזר ומרגיע אותם באומרו: אל תפחדו ... אל תפחדו ... זה היה הסוס של אבי טלחה היה ללו אוכף וחמק למדבר" . זהו מוחמד היה הראשון שהקפיד לגלות הדבר, והיה הראשון שמרגיע את בני עמו לאחר שהחזיר את הסוס הנמלט מבעלו.

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

      בקרב (אוחוד) הנביא עליו ברכה ושלום לא היה רוצה להילחם בכופרים, אלא שלאחר התייעץ עם חבריו הוא נענה לעצה שלהם, לאחר מכן חבריו  התחרטו על שהיה להם דעה נבדלת מדעתו של הנביא ... הם חזרו אליו ואמרו לו: חזרנו בנו מדעה שלנו ונעשה מה שאתה רואה!

      הוא לא נענה לבקשתם ועמד על דעתו שילך בדרך שבה בחרו.

(מוסנד האמאמם אחמד)

(24) בושה: אבו סעיד אל- ח'ודרי (ירצהו אללה) אמר: " הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום היה מתבייש יותר מהנערה הבתולה ביום החתונה שלה".   

 (צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם) 

(25) הצניעות: הנביא עליו התפילה והשלום היה צנוע ביותר, בּמִדּה כזוֹ שׁהנכנס למסגד לא היה מכיר מי הוא הנביא מבין חבריו. אנס בן מאלק (ירצהו אללה)  סיפר כי לפעם הגיע לאלמדינה גבר שנכנס למסגד בהיות הנביא וחבריו יושבים. האיש שאל מי ממכם הוא מוחמד?

      הם הגיבו: זה הוא.

(צחיח מוסלם)

      וזה מוכיח כי הנביא לא בחר לעצמו מקום או מושב מיוחד, אלא שהיה יושב איתם כאילו הוא אחד מהם.

      הנביא עליו ברכה ושלום התעניין גם כן לעזור לעניים וחסרי הכוח.

(26) הדאגה לאחרים: אבו מוסעב אלאנצארי (ירצהו אללה)  סיפר כי אחד האנשים התלונן לנביא עליו ברכה ושלום מהאימאם שלהם, כי הוא מאריך את זמן התפילה. הנביא כעס מהאימאם הזה וקרא לו לצמצם את זמן התפילה כי יש בין המתפללים זקנים וחסרי כוח.

(27) הסליחה והחנינה: אנס בן מאלק (ירצהו אללה)  סיפר כי ליווה את הנביא עליו ברכה ושלום בדרך כשהופיע אחד האנשים שמשך את הנביא מגלימה שלו בכוח מכאיב, עד שפצע אותו, ואמר לו תן לי כסף מהצדקות שאצלך!?

      הנביא עליו השלום צחק ונתן לו צדקה .

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

      כאשר חזר הנביא עליו שלום לעיר מכה، וברשותה צבא חזק יותר, הוא שאל ת הכופרים מה אתם רואים שאני אעשה איתכם?

      השיבו לו: (אח נִכבד ובן אח נִכבד)

        אז אמר להם: לכו אתם  משֻׁחררים.

        והתקרית הזו היא הוכחה ברורה על הרחמים של הנביא עליו ברכה ושלום.

(28) הסבלנות: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום היה דוגמה מדהימה לסבלנות. לפני התגלות האסלאם הוא סבל את המעשים של בני עמו ( עבודת האלילים – שתיית יין )، ולאחר התגלות האיסלאם הוא סבל כל סוגי העינוי, עלבון, והשפלה מצד בני עמו. הוא סבל הרבה כשנפטרה אשתו הגברת ח'דיגה (ירציה אללה) וגם כן כשנפטרו כל ילדיו בחיים (מלבד פאטמה ירציה אללה).

      אנס בן מאלק סיפר כי נכנס עם הנביא עליו ברכה ושלום על בנו של הנביא אברהים בהיותו גוסס, אז נגרו עיני הנביא בדמגות, עבד אל-רחמן בן עוף (ירצהו אללה) אמר לו: הוי שליח אללה, אתה בוכה?!

      הנביא השיב: " הוֹי עבד בן עוף אלה הם רחמים ... אלה הם רחמים "

(צחיח אל-בוח'ארי)

(29) הצדק והיושר: הנביא עליו ברכה ושלום נהג בצדק, יושר ושוויון – לפי ההלכה של אללה - בכל דברי חייו. הגברת עאאיישה אם המאמינים (ירציה אללה) סיפרה כי שבט קורייש התעניינו באישה המח'זומית שגנבה (מח'זום הוא שם שבט כבד ואציל). וביקשו מאוסאמה בן זיד (ירצהו אללה) לדבר עם הנביא עליו ברכה ושלום כדי שלא יעניש אותה, אלא שהנביא סרב ואמר: אם פאטמה בת מוחמד הנביא גנבה אני אחתוך את ידיה.

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

(30) הפחִידה מאללה : הנביא מוחמד עליו השלום היה איש הכי מפחד מאללה. עבדאללה בן מסעוד (ירצהו אללה) אמר: הנביא בקש ממני לקרוא את הקוראן، אמרתי לו איך אקרא לך, והוא הורד עליך، הוא הגיב כן קרא לי. קראתי מסורת הנשִׁים עד שהגעתי לפסוק "שווה בנפשׁך מה יהיה כאשׁר נקים עֵד מכל אומה، ונביא אותך להעיד על אלה". אז הנביא ביקש ממני לעצור. הסתכלתי עליו, הוא היה בוכה.

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

      הגברת עאאיישה אם המאמינים (ירציה אללה)  סיפרה כי הנביא עליו ברכה ושלם היה דואג בכל פעם רואה את השמים מלאים בענן, הוא היה יוצא וחוזר לביתה כמה פעמים עד שיֵרֵד הגשם. הגברת עאאישה הגידה לו את זה، הוא אמר כי הוא לא יודע למה זה קורה, אלא שהוא הוסיף: אולי זה כמו אלה שנזכרו בפסוק: "הוריד מן השמים מים، ואפיקי הנהרות קלטו אותם כפי קיבולם، וקצף עלה על פני הזרם. כל אשר יתיכו באש למען עשות תכשיטים וכלים יעלה קצף כמוהו. לזאת ימשיל אללה את האמת והחבל: הקצף נמוג، ואולם המועל לאנשים ייוותר עלי אדמות. אלה המשלים שימשול אלוהים"

(צחיח אל-בוח'ארי וצחיח מוסלם)

(31) ההסתפקות במועט: עומר בן אל-ח'טאב (ירציהו אללה) אמר: נכנסתי לחדר של שליח אללה עליו ברכה ושלום, ומצאתי אותו ישן על מחצלת קשׁ ומתחת לראשו כּסת מלִיף הדּקל، וראיתי סימן מחצלת קשׁ על גופו אז בכיתי...

      הנביא אמר לי: למה אתה בוכה עומר

      אמרתי לו עליו השלום קיסרא וקיסר נהנים ואתה שליח אללה!!

      אז הוא הגיב לי: להם העוֹלם הזּה ולנו העולם הבא.

(צחיצ אל-בוח'רי וצחיח מוסלם)

(32) אהבת הטוֹב לכל האנשִׁים אפילו לאויבו: הגברת עאאישה אם המאמינים (ירציה אללה) אמרה שהיא שאלה את הנביא " האם עבר עליך יום קשה יותר מיום קרב אוחוד?

      הוא ענה לה: בני עמך עשו מה עשו והמעשה הכי קשה היה ביום אל- עקבה? כשפצעו אותי בטאיף.

      אז בא אליו המלאך גבראל לבקש ממנו מה שהוא רוצה? גבראל אמר לנביא: אם אתה רוצה להעניש אותם אני בפקודתך? אבל הנביא השיב: לא אני מאחל שיהיה להם ילדים מוסלמים ומתפללים לאללה בלבד.

      (צחיצ אל-בוח'רי וצחיח מוסלם)

      בן עמר (ירציהו אללה) אמר: כאשר מת עבדאללה בן אבי סלול, בא בנו לנביא ושאל אותו לתת לו חולצתו כדי שישתמש בה כתּכרִיך לאביו, הנביא נתן לו את החולצה. ובנו של עבדאללה בקש מהנביא להתפלל עליו, והנביא קם והתפלל, אבל עומר שאל את הנביא: אתה מתפלל על איש צבוּע, ואללה אסר עליך לעשות את זה?

      הנביא השיב לו: אללה לא אסר עלי, אבל הוא נתן לי לבחור?.

(צחיח אל-בוח'רי וצחיח מוסלם)