הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נִשּׁא לכ- 12 נשים, הם:

          1. ח'דיג'ה בת ח'וויילד (ירציה אללה)

          2. סאוודה בת זמעה (ירציה אללה)

          3. עאאישה בת אבו בכר אל-צדיק (ירציה אללה)

          4. חפצה בת עומר (ירציה אללה)

          5. זיינבּ בת ח'וזיימה (ירציה אללה)

          6. (אום סלמה) הינד בת אבו אומייה (ירציה אללה)

          7. (אום חבּיבּה) רמלה בת אבו סופייאן (ירציה אללה)

          8. גוואיירייה בת אלחארת' (ירציה אללה)

          9. מיימונה בת אלחארת' (ירציה אללה)

          10.ספייה בת חויאי בן אח'טבּ (ירציה אללה)

          11.זיינבּ בת גחש (ירציה אללה)

          12. מארייה הקופטית (ירציה אללה)

חוקרי ההיסטוריה של האיסלאם חלוקים על " רייחאנה בת זייד " אם נישאה לנביא או לא .

רוב נשות הנביא הנביא עליו ברכה ושלום לא היו בתולות כשנישאו לו מלבד עאאישה בת אבו בכר ירציה אללה, כי רובן היו אלמנות או גרושות. מביניהן ששה נשים משבט קורייש, ואשה ואחת יהודיה, ואחת אחרת מצרית, והשאר היינה מחצי אי הערב. וזוהי המצרית "מארייה" שהיתה נוצרית והוענקה כמתנה לנביא ממלך מצרים .

הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נישא למספר הרב הזה לכמה סיבות, מהן נזכור:

(1)       סיבות חוקתיות : הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נישא לזיינבּ בת גחש ירציה אללה כדי לחוקק (חוק חדש) שלפיו יוכל האדם לנשא לא גרושת בנו המאומץ. הערבים בג'הילייה (התקופה שלפני האיסלאם) אסרו על הגברים לנשא להם את גרושת הבן המאומץ. אלא שהאיסלאם בא ושינה את החוק הזה והרשה לגברים לנשא להם את גרושת הבן המאומץ. לכן הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נישא לו את זיינבּ כדי להוכיח שזה חוקי . אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן הקדוש : " כאשר שבעה נפשו של זיד השאנו אותך למען לא יהיו המאמינים עוברים עברה באשר לנשות בניהם המואמצים לאחר שובעים מהן דבר אללה הוא אשר יקום".

(סורת המחנות: 40) 

(2)       סיבות פוליטיות: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נישא לכמה נשים לסיבות פוליטיות כדי להדק את מעמד השליחות שלו בקרב בני עמו, לכן הוא נישא לנשים מהשבטים הגדולים ביותר בחצי אי ערב. הנביא המליץ לחברין גם כן לעשות את זה. הנביא עליו ברכה ושלום התכוון ממעשה זה למשוך את קרבתם של השבטים בחצי אי הערב כדי להדק את היחסים עימם. הנביא אמר לעבד אלרחמן בן עוף כאשר שלח אותו אל דומת אלגנדל: "אם יקשיבו לך אז תתחתן לבת המלך שלהם".

      (Cl.Chan) התייחס לדבר הנישואים של הנביא, הוא אמר: " אין ספק שהחיים של הנביא מוחמד לא יהיו מקובלים על הדעת של העידן המודרני, אלא שיש לומר שכל זה היה מקובל על הדעת בתקופה בה הופיע מוחמד. הוא לא נישא למספר הרב הזה של נשים בגלל החשק אלא למען משיכת השבטים לאיסלאם, הדת החדשה, וזה היה מנהג טבעי בעידן של מוחמד.

(3)       סיבות חברתיות: הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נִשּׁא לכמה נשים לסיבות חברתיות, הוא נישא לכמה אלמנות של חבריו, שנהרגו לטעם ההגנה על האיסלאם ולהפיץ את הדת הזו. נשים אלו היו זקנות, אלא שהנביא נישא אותן לו כדי לשמור עליהן ולפרנסן. הסופרת האיטלקית ( L. Veccia Vaggieu) כתבה בספרה "להגן על האסלאם": " בגיל הנערות " היצר המיני " הולך וגדל עד שיהיה בשיא שלו, ולמרות זה מוחמד לא נישא לו אלא אישה אחת, על אף שהיה בחברה שאבדה את הערך של הנישואים כמוסד חברתי, ועל אף שהיה רבוי הנשים הוא הבסיס הטבעי בחברה הזו, ועל אף שהגירושים היה דבר קל ביותר אלא שמוחמד לא התחתן אלא פעם אחת היא ח'דיג'ה ירציה אללה שהיתה בגיל 40 והוא היה בן 25 שנים.  מוחמד עליו ברכה ושלום חי למשך 25 שנים עם ח'דיגה, והיה מסור לה ולאהבתה ולא נישא לאישה אחרת עימה אלא לאחת שנפטרה. ולכל מקרה מהנישואים של הנביא מוחמד היתה סיבה שהאיצה בו לעשות את זה.

      מלבד עאאישה בת אבו בכר כל נשות הנביא מוחמד לא היינה בתולות כי היינה אלמנות או גרושות, הן לא יפות וזה מוכיח כי חיפש את החשק והיצר המיני כשניא להן.

      הסופר האנגלי "תומאס קארליל" כתב בספרו "הגבורים": הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום לא היה בעל תאוה... הדבר הנכון שהוא היה נכבד וטוב ומתעניין בנושאי האסלאם מאז ומעולם.