הצום הוא הבסיס השני של האיסלאם. איך לך לדעת מה הוא הצום? את השעור שתזכור בו את התפילה חמש פעמים ביום ובלילה, תזכר בו הצום בכל עת לאורך חודש תמים בשנה. כאשר יחול חודש רמדאן, תפסיק לאוכל ולשתות מאז הבוקר עד הערב. בעוד שאתה אוכל ושותה, יעלה השחר, אז תשמע את הקריאה לתפילה ותפסיק את האכילה ושתייה בבת אחת, ויהיו לך אחר זה כל מיני האוכל הטעים והשתייה הקרירה ותהיה צמא מאוד ורעב, אך לא תפשוט ידיך אליהם עד שקיעת השמש. זה לא ייגמר עד הימנעות מאכילה ושתייה בפני כל האנשים. בלי לקרב אותם כאשר אתה יושב לבד, כאשר אף אחד לא רואה אותך. בשעות האלה- מן השחר עד שקיעת השמש- לא תגמע טפת מים, ולא תבלע פת לחם. אך ההימנעות הזאת מאכילה ושתייה לא תימשך עד זמן מסוים, כאשר השמש שוקעת ותשמע קריאת התפילה של ערבית, תמהר לאכל, תשהה כל הליל אוכל ושותה כל מה שאתה רוצה בו. הרהר! מה זה שאתה עושה? עומדת מאחורי זה, בלי ספק, ייראת אללה וודאות שהוא ידען ורואה, האימונה ביום הדין, העמידה בפני בית משפט של אללה, המשמעת המלאה לקוראן והשליח, ההרגשה החדה בחובה, והאימון על הסבלנות, והכשרון להתגבר על תאוות הנפש.

בכל שנה יחול חודש רמדאן, כדי שינמס אותך שלושים יום שלמים על התכונות האלה והאתיקה הנשגפת, כדי שתהיה מוסלמי מושלם. התכונות האלה והאתיקה הזאת יעשו אותך אדם מוכן לקיים את העבדות האמיתיות, שצריך למוסלמי שיעשה אותן בכל רגע בחייו. גם כן אללה כפה את הצום על המוסלמים בחודש אחד מסוים, כדי שיצומו כולם ביחד ולא מבוזרים. גם יש בזה הרבה תועלות, כאשר יחול חודש רמדאן, תחול על החברה המוסלמית כולה אווירה של טוהר, נקיון, אימונה, יראת אללה, משמעת לדיניו והמוסרים הטובים והמעשים הטובים, ולא יימכרו הדברים המגונים, ישררו הטובות, ויחילו המיושרים מעבדי אללה לשתף פעולה ביניהם במעשי החסד וההטבות, ויחילו הרשעים לחוש בבושה ממעשיהם המגונים, תשרור בין העשירים הנטייה לעזרת אחיהם העניים והדלים, יחילו בהוצאת כספיהם למען אללה, ויהיו כל המוסלמים במצב דומה, כל זה ימציא בהם ההרגשה הכללית שהם כולם קבוצה אחת. זאת בלי ספק אמצעי מוצלח לגדל בהם את הנטייה לאחווה, אהבה, נחומים,  שיתוף פעולה ואיחוד.

כל התועלות האלה אינם חוזרים אך ורק עלינו, אין תועלת לאללה כאשר נהיה רעבים, הוא לא הטיל עלינו את הצום לטובתינו, כי אלה אשר אינם מקיימים את דיני האיסלאם בלי סיבה כל שהיא, הם באמת מקפחים את עצמם, ויותר גסים מהם אלה שאוכלים או שותים בחודש רמדאן בגלוי בלי בושה ובשחצנות, כאילו הם מכריזים לנו שהם לא נחשבים מחברת המוסלמים ולא נדאגו בדיני דתם הם שתיקשה להם היציאה מחברת המוסלמים, הם לא יבושו ממרדנותם בבוראם ומפרנסם, לא מתביישים מהחריגה מהחוק שהוטל עליהם מטעם מנהיגם הגדול, איך נקווה מהם נאמנות, אמינות ומוסר והרגשה בחובה ושמירת החוק.