כבר הראינו בפרק הקודם כי הנביא מוחמד צווה עלינו שנאמין ב:

1-  אללה לבדו אין שותף לו.

2-במלאכים של אללה

3-  בספריו של אללה, ובמיוחד בקוראן

4-בנביאים של אללה, והאחרון בהם מוחמד עליו השלום

5-ביום הדין

זה הוא יסוד האיסלאם. 

קורא יקר, אם תאמין בחמשת הדברים האלה, תהיה מוסלמי ותהיה אחד המוסלימים, אך לא השלמת את אמונתך באיסלאם, האדם ישלים את האיסלאם אך ורק אם הוא נשמע לכל הדינים והצווים ... שעליהם ציווה הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום. האימונה בדבר מסויים מחייבת משמעת לו. המשמעת הזאת אחרי האימונה היא האיסלאם. הנך הודית שאללה לבדו הוא האלוה שלך, מדובר שהוא אדונך ואתה עבדו, הוא המולך בך והמצווה לך והאוסר עליך, אתה הנשמע להוראותיו  ואיסוריו, לא חורג מגבולותיו. אם תמרד בו, הנך בפשיעת היציאה על אדונך כפי שהחלטת בעצמך. גם אתה הודית שהקוראן הוא ספרו של אללה, זאת אומרת שאתה הודית כי כל דבר הבא בספר הזה הוא החוק של אללה, לכן צריך להאמין בו ולבצע את כל הוראותיו ואיסוריו. אתה הודית שמוחמד הוא שליחו של אללה, לכן צריך לך שתישמע לו. לא תשלים את האיסלאם בעוד מעשיך אינם זהים לאימונתך. ובמידת ההבדל בין האימונה שלך ומעשיך, תהיה האימונה שלך חסרה לא מושלמת.

כעת אנו מסבירים את הדרך שהנביא מוחמד צווה שנלך בה בחיים שלנו לפי רצונו של אללה, הדבר הראשון בספר הזה הוא " העבדות הכתובות".

מובן העבדות

עבודת הבורא: היא העבדות כמובן וכאמת. אתה עבד ועובד את אללה, על כן המשמעת של העבד למעבידו היא עבדות. על דרך משל, אם דיברת עם אנשים ונמנעת משקר והשמצה ונבול פה ורשלנות די אללה הוא אשר אסר עליך שתעשה דברים כאלה, ועשית את הצדק ואת הטובה בדבריך אליהם, כי אללה אוהב את הדברים האלה, דבריך כשלעצמם הם עבדות לאללה על אף שהם כולם קשורים לחיים האישיים שלך. גם כן אם התעסקת עם אנשים והלכת בשווקים קונה ומוכר, והתייחסת בטוב לאביך ואמך, אחייך ואחיותיך, בני המשפחה, החברים שלך וקרובי המשפחה, והתנהגת לפי דיני אללה וחוקותיו, קיימת את הזכויות, כי הוא צווה את זה עליך, לא החסרת מהם דבר, כי אללה אסר עליך את זה, לכן אתה קיימת את כל חייך בעבדות לאללה. גם כן אם הטבת למסכין, או נצחת את העשוקים, האכלת הרעבים, או הכנסת אורחים, או ביקרת בחולים, שמת בכל זה לפניך פניו של אללה בלי להמתין תועלת או שם טוב, כל זה ייחשב מעבדותך לאללה. גם אם עסקת במסחר או תעשייה, עבדת בשירות וקיימת כל חובותך בכל יושר כי אללה הטי עליך את זה, והרווחת לפי החוק והתרחקת מהאסור, היו רווחיך ולכתך בדרכו של אללה עבדות לו, על אף שאתה עשית כל זה כדי להרוויח את הפרנסה לעצמך.

בקיצור: יראתך מאללה בכל ענייני חייך, ובכל זמן, ושמת לפניך כמטרה את השבעת רצונו של אללה, קיימת החוק שלו, וסרבת כל תועלת שתשיג או אפשר להשיג על ידי המרדנות בו, סבלנותך על כל נזק, כל זה נחשב מעבודתך לאללה, יגע בך או אפשר לנגוע בך במשמעת לו, וחייך בדרך הזה מהתחלה עד הסוף הם עבדות, האוכל, השתייה, השינה, הקיצה, הישיבה, הקומה, הליכה, הדבור והשתיקה הם כולם מן העבדות בחיים האלה.

זאת היא העבדות וזהו המובן האמיתי שלה. היעד של האיסלאם הוא שהאדם יעבד את אללה בפולחנים האלה, בכל עת. והוטלו עליו כמה עבדות כהקדמה להם, העבודות האלו. על כן כל מי שמחייב את עצמו בעבודות האלו, הנה הוא מקיים העבדות האמיתית בצורה מלאה. לשם כך העבודות האלו נחשבות למוחויבות של האיסלאם, ונאמר גם כן הן יסודות הדת, כלומר המשענות שיקום עליהן בניינו. כמו שכל בניין יקום אך ורק על מספר משענות, גם כן בניינם של החיים האיסלאמיים, קמים על המשענות האלה. מי יהרוס אותן , הנה הוא הורס בנין האיסלאם עצמו.