עבד אל-רחמן בן עאווף

היה אחד משמונת הראשונים שהצטרפו לאיסלאם, ואחד מן העשרה שהובטחה להם כניסתם לגן-עדן לפי דברי הנביא עליו השלום. הוא היה גם אחד מששת האנשים שנבחרו על-ידי עומאר בן אל-ח'טאבּ להיות חבר בוועידת השורה
(ההתייעצות) שהוקמה כדי לבחור הח'ליף שיחליף את עומר בן אל-ח'טאבּ לאחר מותו.

 שמו לפני האיסלם היה עבד עאמר, אבל אחרי שהתאסלם, הנביא הנכבד, עליו בירכת אלוהים ושלומו, קרא לו עבד אל-רחמן. עבד אל-רחמן התאסלם לפני שהנביא עליו השלום נכנס אל בית אל– ארק'אם. למעשה הוא התאסלם יומיים אחרי אבו בכּר אל-צדיק.

הוא לא קיבל את הרדיפה שסבלו ממנה ראשוני המוסלמים על ידי קורייש. הוא עמד מול רדיפה זו בגבורה נאמנה, ונלחם בה. וכאשר נאלצו המוסלמים להגר לחבש עקב היחס הבלתי נסבל והמתמשך שהם קיבלו, היה עימם. הוא שב למכה כששמע שתנאי החיים של המוסלמים השתפרו. אבל כששמועות אלו התגלו  כלא נכונות, הוא עזב בשנית אל חבש בהיג'רה השנייה.

בזמן מאוחר יותר הוא היגר פעם נוספת ממכה אל אל- מאדינה. לאחר שהגיע אל מאדינה, החל הנביא מוחמד עליו השלום להשלים בין המוהג'רין (המהגרים) ואל- אנסאר
( תושבי אל מאדינה). זה הביא לקשר של אחווה ביניהם ונועד לחזק אחדות חברתית ולהקל על  העוני של המוהג'ירין שהשאירו אחריהם במכה את בתיהם, רכושם וכספם . הנביא עליו בירכת אלוהים ושלומו הצמיד את עבד אל-רחמן אל סעיד בן אל-רביע. סעיד, ברוח הנדיבות ורוחב הלב שבה קיבלו אנשי אל-מאדינה את המוהג'ירין, אמר לעבד אל-רחמן: "אחי, מבין אנשי מאדינה אני העשיר ביותר, יש לי שני פרדסים ושתי נשים. רְאה איזה מבין שני הפרדסים אתה רוצה ואני אעניק לך אותו, ואיזו מבין שתי נשותיי מוצאת-חן בעינייך ואני אתגרש ממנה כדי תשא אותה לאישה" . עבד אל-רחמן אכן היה נבוך והשיב לו: " שאלוהים יברך אותך ואת המשפחה שלך, אבל רק הראה לי היכן נמצא השוק? ".  עבד אל-רחמן הלך אל השוק והחל לסחור ולהחליף עם המעט שהיה לו.  

הוא קנה ומכר ורכושו גדל במהרה. לא עבר זמן רב ומצבו הכלכלי השתפר ויכל הוא להתחתן. הוא הלך אל הנביא עליו השלום, ואמר לו : הוי, נביא אלוהים , אני התחתני !

הנביא עליו השלום שאל אותו : ומה נתת לאישתך כמוהר ?

" משקל של גרעין מזהב " ענה עבד אל-רחמן.

אז אמר לו הנביא : "אתה חייב לעשות סעודת חתונה למען העניים, אפילו בכבשה. ושאלוהים ייברך אותך ואת כספך", אמר הנביא עליו השלום בחיזוק ובנועם ברור. לאחר מכן עבד אל-רחמן כל-כך התרגל להצלחתו בעסקים עד שאמר שאם הוא מרים אבן הוא עשוי למצוא זהב או כסף מתחתיה.

עבד אל-רחמן הוכיח את דגולתו בקרב באדר ובקרב אוחוד. באוחוד הוא עמד ונלחם וסבל יותר מעשרים פציעות, חלקן היו עמוקות וחמורות. למרות זאת, הקרבתו בג'יהאד הפיזי הייתה זהה להקרבת עושרו בג'יהאד במקרה אחד הנביא עליו בירכת אלוהים ושלומו, ארגן צבא. הוא הזמין את חבריו ואמר להם שהוא רוצה שיתרמו לצייד את הצבא. אז חזר עבד אל-רחמן הביתה והביא ארבעים אלף דינרים ושמם ברשות הנביא עליו השלום.

כאשר נפטר הנביא, עליו בירכת אלוהים ושלומו, עבד א- רחמן לקח על עצמו את האחריות לדאוג לצרכיי משפחתו, אמהות המאמינים. הוא הלך עימן לכל מקום אשר הלכו, אפילו עלה לרגל עימן כדי לוודא שלא ייחסר להן דבר.  זהו אופי האמון והבטחון לו זכה עבד אל-רחמן במשפחת הנביא.