המתפללים פונים את פניהם ואת כל הגוף שלהם לכיוון הכעבה בעיר הקדושה מכה מתוך כוונה לבבית להתפלל הן תפילת מיצווה והן תפילת רשות ולא חובה, המתפלל אינו אומר את הכוונה שלו בעל פה כיוון שהנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום והחברים שלו שאללה ירצה אותם מעולם לא הביעו את כוונתם בגלוי להתפלל. הגית הכוונה להתפלל בקול הנשמע נחשבת למעשה אסור הן המתפלל הוא האימאם והן מתפלל שמקים את התפילה שלו. הפניית הפנים לכיוון הכעבה בעיר הקדושה מכה היא דבר של מצווה עבור התפילה, עם זאת ישנם יוצאים מהכלל עבור התנאי הזה אשר נזכר בספריהם של אנשי המידע.