חלק 1

חייה של עאישה – דוגמא אישית לכל הנשים

חייה של עאישה הם הוכחה שאישה יכולה להיות הרבה יותר מלומדת מגברים ושיכולה היא להיות מורה למלומדים ולמומחים. חייה הם גם הוכחה שאישה יכולה להפעיל השפעה על גברים ונשים ולספק להם השראה ומנהיגות. חייה הם גם הוכחה שאותה אישה יכולה להיות לגמרי נשית ולהיות מקור לעונג, שמחה ונחמה לבעלה.

היא לא בוגרת של  איזושהי אוניברסיטה, בימיה לא היו כלל אוניברסיטאות.  אך עדיין אמרותיה נלמדות בפקולטות לספרות, הצהרותיה נלמדות במכללות למשפטים, חייה ועבודותיה נלמדים  ונחקרים על-ידי תלמידי ומורי היסטוריה איסלאמית כפי שהיו כך מלפני יותר מאלף שנים. מרבית מאוצר הידע הרחב שלה הושג כשהייתה עדיין צעירה יחסית. בילדותה המוקדמת הובאה היא על-ידי אביה, שהיה אהוב מאד ומכובד בזכות שהיה בעל ידע רחב, נעים הליכות ובעל נוכחות נעימה. יותר מכך, היה הוא החבר הקרוב ביותר של הנביא המכובד עליו השלום שהיה מבקר קבוע בביתם מאז ימי שליחותו המוקדמים מאד.  בנעוריה, כבר הייתה ידועה ביופייה המרשים וביכולת זיכרון מדהים, ונשבתה  באהבתו, דאגתו  ויחסו של הנביא עצמו עליו השלום. כאשתו וכמלווה קרובה היא רכשה ממנו ידע ותובנות כמו שאף אישה מעולם  לא השיגה.

  עאישה הפכה לאשת הנביא עליו השלום במכה כשהייתה בערך בשנה העשירית לחייה, אך חתונתה לא מומשה עד לשנה השנייה להיג'רה כשהייתה בת ארבע עשרה או חמש עשרה שנים. לפני ואחרי חתונתה היא הזכירה שמחה ותמימות ולא חששה מהכובד של להיות אשתו של מי שהיה שליח אללה כשכל חבריו הקרובים, כולל אמה ואביה, נוהגים בה בכזו אהבה וכבוד כמו שלא נהגו לתת לאף אחת אחרת.  על חתונתה, היא סיפרה שזמן קצר לפני שעזבה את בית הוריה, היא התגנבה לחצר לשחק עם חברה שעברה שם: "התנדנדתי בנדנדה ושערי החלק נפרע", היא אמרה, " הם באו ולקחו אותי ממשחקי והכינו אותי". הם הלבישו אותה בשמלת כלה עשויה מרצועות בד אדומות מבח'רין ואז אמה לקחה אותה אל ביתה החדש, שם נשות אל-אנסאר המתינו מחוץ לדלת. הן בירכו אותה במילים "לטוב ולאושר שהכל יהיה בסדר!". אז, בנוכחותו של הנביא המחייך עליו השלום, הוגשה להם קערת חלב. הנביא עליו השלום שתה ממנה בעצמו ואז הציע אותה לעאישה. היא בביישנות סירבה אך כשהוא חזר בבקשתו היא שתתה ואז הציעה את הקערה לאחותה אסמאא שישבה לצידה. אחרים גם שתו מן הקערה והיה זה סמל לטקס האירוע של חתונתם, ולא הייתה סעודת חתונה.

נישואיה לנביא עליו השלום לא שינו את תחביבה למשחקים. חברותיה הצעירות באו בקביעות לבקר אותה בדירתה. "הייתי משחקת בבובות שלי", אמרה, "עם הבנות שהיו חברותיי והנביא עליו השלום היה נכנס והן היו יוצאות מהבית והוא היה יוצא החוצה אחריהן ומביא אותן בחזרה, כי היה הוא שמח בשבילי להיות עימן."

"לפעמים הוא היה אומר "הישארו במקומכן" לפני שהיה להן זמן לעזוב, והיה גם מצטרף למשחק" . עאישה אמרה: " יום אחד, הנביא עליו השלום נכנס כשהייתי משחקת בבובות, ואמר: " הוי עאישה, מהו המשחק הזה?" "זה הסוסים של שלמה" אמרתי והוא צחק". לפעמים שהיה נכנס היה הוא מכסה עצמו בגלימתו כדי שלא להפריע לעאישה ולחברותיה.

חייה המוקדמים של עאישה במאדינה ידעו גם זמנים יותר רציניים ומדאיגים. פעם אביה ושני חבריו ששהו אצלו לקו בחום מסוכן שהיה נפוץ במאדינה בעונות מסוימות. בוקר אחד עאישה הלכה לבקר אותו ופחדה כשמצאה את שלושת הגברים שכובים חלושים לחלוטין ומותשים. היא שאלה את אביה איך הוא מרגיש ואביה ענה לה במשפט אך היא אמרה שלא יכלה להבין מה אמר. שני האחרים גם ענו לה במשפטי שיר מה שהיה נשמע לה כמלמול לא מובן. הייתה היא מוטרדת מאד והלכה הביתה אל הנביא עליו השלום ואמרה: " הם משוגעם, יצאו מדעתם, מרוב החום הגבוה שלהם". הנביא עליו השלום שאל מה הם אמרו וחזר ווידא כשהיא חזרה כמעט מילה למילה מהשורות שהם ביטאו שהיו לפתע הגיוניות למרות שהיא לא לגמרי הבינה אותם לפני. זו הייתה הוכחה לעוצמת הדיוק הרבה של זיכרונה אשר עם חילוף השנים שימרה כל-כך הרבה ממשפטי החוכמה של הנביא עליו השלום.

מנשות הנביא עליו השלום במאדינה, היה ברור שהייתה עאישה האהובה עליו. מפעם לפעם, היו שואלים חבריו:"הוי שליח אללה, את מי הינך אוהב בכל העולם?" לא היה הוא נותן תמיד את אותה התשובה לשאלה הזו, כי רחש אהבה גדולה לרבות מבנותיו וילדיהן, לאבו-בכר, לעלי, לזייד ולבנו אוסאמה. אך מנשותיו היחידה שהזכיר בהקשר הזה הייתה עאישה. גם היא אהבה אותו אהבה גדולה בחזרה, ולעיתים קרובות דרשה לוודא זאת ממנו. פעם שאלה אותו: "איך אהבתך אליי?" "כמו קשר החבל", הוא ענה בכוונה שהייתה אהבתו חזקה ובטוחה. ומדי פעם לאחר מכן, הייתה שואלת אותו: " מה מצב הקשר?" והיה עונה:

" עלא חאליה – באותו מצבו". כפי שאהבה רבות את הנביא, עליו השלום, כך הייתה אהבתה קנאית ולא יכלה לעמוד במחשבה שתשומת לבו של הנביא, עליו השלום, צריכה להיות יותר ממה שנראה מספיק בעיניה. היא שאלה אותו: "הוי שליח אללה, תאמר לי אתה. אילו היית בין שני שיפועי עמק, אשר אחד מהם לא נקצר היכן שהשני כן נקצר בו. היכן תרעה את צאנך?"  "בזה אשר לא נקצר בו", ענה הנביא עליו השלום. "ולמרות זאת", אמרה, " ואני לא כשאר נשותיך. לכל אחת מהן היה בעל לפניך, חוץ ממני". הנביא, עליו השלום, חייך ולא הוסיף דבר.

על קנאותה הייתה עאישה אומרת בשנים שלאחר מכן:

"לא קינאתי בכל נשות הנביא עליו השלום כפי שקינאתי בחד'יגה, בגלל שהיה הוא מרבה להזכירה ובגלל שאללה ישתבח שמו ציווה עליו לבשר לה על אחוזתה בגן-עדן שתהיה מאבנים יקרות . ובכל פעם שהיה שוחט כבש לצדקה היה נותן חלק הגון ממנו לאלו שהיו קרובים אליה במיוחד. פעמים רבות אמרתי לו: "זה כמו  שלא הייתה אף אישה אחרת בעולם מלבד חדיג'ה" .

בפעם, התלוננה עאישה ושאלה אותו מדוע הוא הרים את קולו על "אישה מבוגרת מק'ורייש" , הנביא עליו השלום נפגע ואמר : "הייתה היא האישה שהאמינה בי בזמן שאחרים דחו אותי. כשאנשים נתנו לי שקר, היא השיבה לי את היושר. היא הוציאה את כספה כדי להקל את כובד צערי."

למרות רגשות הקנאה, שבכל זאת מקורם לא היה שלילי, הייתה לעאישה נשמה נדיבה מאד והייתה היא סובלנית. היא עמדה בשאר קשיי הנביא עליו השלום של עוני ורעב שנמשכו לרוב תקופות ממושכות. במשך ימים רבים לא הודלקה כל אש בביתו המרוהט בדלילות של הנביא עליו השלום בכדי לבשל או לאפות לחם והם חיו מתמרים ומים בלבד. עוני לא גרם לה ללחץ או השפלה. דלות האמצעים כשהייתה לא קלקלה לה את סגנון החיים. 

בפעם התרחק הנביא עליו השלום מנשותיו למשך חודש לאחר שלחצו אותו בבקשותיהן ממנו לדברים שלא היו לו. היה זה לאחר קרב ח'ייבּר כשגידול מספר העשירים עורר את התיאבון למתנות ומותרות. כששב מן ההתבודדות שהטיל על עצמו, הלך קודם אל דירתה של עאישה, היא שמחה לראותו אך הוא אמר שקיבל התגלות ( פסוקים ) שדרשה ממנו לשים בפניה שתי אפשרויות. אז הוא קרא את הפסוק:  

"הוי הנביא, אמור לנשותיך: אם בוחרות אתן בחיי העולם הזה וקישוטיו, בואו והעניק לכן מטובו, ואשלח אתכן בהגינות . אך אם בוחרות אתן באללה ושליחו וחיי העולם הבא, אז אללה שמר לכן שכר עצום לאלו מכן העושות את הישר והטוב" (סורת המחנות : 29) .

עאישה השיבה:" אכן בוחרת אני באללה ובשליחו ובחיי העולם הבא", וכתגובתה השיבו כל שאר הנשים.

היא דבקה בבחירתה גם במשך חייו של הנביא עליו השלום וגם לאחר מותו. בתקופה כשבורכו המוסלמים בעושר רב, היא קיבלה במתנה מאה אלף דירהם. היא צמה כשקיבלה את הכסף ותרמה את הסכום כולו לעניים ולנזקקים למרות שלא הייתה לה אספקה של מצרכים ומזון בביתה. לאחר זמן קצר שאלה אותה המשרתת: " תוכלי לקנות בשר בדירהם אחד בכדי שתשברי בו את הצום?" " אילו זכרתי הייתי עושה זאת" השיבה.

חיבתו של הנביא עליו השלום לעאישה נמשכה עד הסוף. במשך מחלתו האחרונה, שהה הוא בדירתה של עאישה כהצעתן של שאר הנשים. ברוב הזמן שכב הוא שם על ספה כשראשו מונח על חזהה או על רגליה.

היא לקחה מאחיה סיואק ( מקל לניקוי שיניים ), לעסה את ראש המקל כדי לרכך אותו ונתנה אותו לנביא עליו השלום. למרות מחלתו הוא צחצח בו את שיניו במרץ. לא חלף זמן רב והוא איבד את הכרתו ועאישה חשבה שזוהי תחילתו של המוות, אך לאחר שעה פקח הוא את עיניו. 

זוהי עאישה ששימרה למעננו את רגעי גסיסה אלו של המכובד בבריות אללה תעאלא, שליחו האהוב, ירעיף עליו אללה תעלא את המובחרות בברכותיו. עליו בירכת אללה ושלום.

כשפקח עיניו שוב, עאישה זכרה שאמר לה בעבר: " אין נביא יילקח  על-ידי המוות רק לאחר שייראה את מקומו בגן-עדן ויציע לבחירה לחיות או למות".

"הוא לא ייבחר בנו עכשיו", אמרה לעצמה. אז שמעה אותו ממלמל:

יחד עם החברה העליונה בגן-עדן, יחד עם אלו שנתן להם אללה ברכתו, הנביאים, השהידים, והישרים...." ושוב שמעה אותו ממלמל: "הוי ריבוני, יחד עם החברה העיליונה"  ואלו היו המילים האחרונות שהיא שמעה ממנו. בהדרגתיות ראשו נהיה כבד יותר על חזהה, עד שהנוכחים בחדר החלו לקונן עליו, ועאישה הניחה ראשו על כרית והצטרפה אליהם בקינונה. ברצפת חדרה של עאישה, ליד הספה עליה שכב, נחפר הקבר בו נטמן אחרון הנביאים, עליו השלום, ביגון וצער רב.

עאישה חיה במשך כמעט חמישים שנים לאחר מותו של הנביא עליו השלום. הייתה היא רעייתו במשך עשור. מרבית מהזמן הזה הוקדש ללמידה ורכישת ידע משתיים מהמקורות החשובים ביותר מהדרכתו של אללה תעאלא, הקוראן והסונה של שליחו. עאישה הייתה אחת משלושת הנשים (האחרות היו חאפסה ואום סאלמה) שהוזכרו בהתגלויות. כמו חאפסה, זכתה היא להחזיק בעותק של ספר הקוראן שנכתב לאחר מותו של הנביא עליו השלום.  

בתחום החדית' או אמרות הנביא עליו השלום, עאישה היא אחת מארבעת האנשים (האחרים הם אבו הוריירה, עבדאללה בן עומר ואנאס בן מאליק), שמסרה יותר מאלפיים חדית' ואמרות. רבות מהן נוגעות בהיבטים האינטימיים ביותר בהתנהגות האישית שרק מישהו במעמדה של עאישה היה יכול ללמוד. חשוב מכך הוא שהידע החדית' שלה הועתק לכתב על-ידי לפחות שלושה אנשים, ביניהם אחיינה וורוא&#