אני ליל אלקאדר

ליל אלקדר ... חל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו . המוסלמים מאמינים כי ביום הזה זכה הנביא מוחמד להתגלותו הראשונה על ידי המלאך ג'יבריל (מזוהה עם המלאך גבריאל במסורת היהודית-נוצרית). בלילה זה הורדה על הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום את סורת אל-עלק (הסורה ה-96 בקוראן).

ליל אלקדר מספר לנו : השמש שוקעת, שררה העלטה, הכוכבים התפזרו בשמיים, בעודו לא הופיע הירח, כי אני לילה מלילות האחרונים בחודש .

אני ליל אל-קדר החל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו .

האנשים קיבלו אותי כמו איזה לילה אחר שעובר על מיכה ועל חצי אי הערב ... קצת מהם ערים שותים ומשחקים, וקצת מהם ישנים. לאמיתו של הדבר האנשים חיכו לי מאז בריאת העולם, כי אני לילה בעל משקל, וכי אני לילה של אור, אור מלא שאינו אור של שמש או ירח ואפילו אינו אור של חשמל אלא שהוא אור של אללה ישתבח שמו שהאיר את הארץ ואת השמים בי.

בזכות האור הזה, ומה שקרה אחריו .. נעשיתי טוב יותר מאלף חודשים, יותר טוב משלושים אלף יום, יותר טוב מששים אלף יום ולילה, יותר טוב משלוש ושמונים שנה!

אני ליל אלקדר

באתי בחודש הרמדאן בשנת 610 לפי הספירה הנוצרית, זאת אומרת שבאתי 13 שנים לפני המצאת הספירה האיסלאמית .

מחוץ לעיר מיכה היתה מערה שקראו לה " חיראא  " . הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נהג לבקר בו מדי פעם כדי להתפנות ולהתפלל לאלוה שלו שעדיין לא הכיר אותו אלא שהרגיש כי הוא נמצא וקיים, מוחמד נהג להתפלל לאלוה שלו בזמן שבו עבדו בני עמו לאלילים. כשהגעתי, היה מוחמד עליו ברכה ושלום בן ארבעים, הוא שהה במערה מהרהר ומתפלל לריבונו במילים האלה :

" הוי ריבוני, ריבון היקום הזה, בורא השמים, בורא השמש והלבנה והכוכבים, בורא הארץ וההרים, הוי ריבוני, בוראני ובורא כל הבריות, אני מחפש את פניך! "

בהיותו הוגה בתפילה זו, וחוזר עליה, הנה היקום נמלא באור, אור בשמים ואור בארץ ... מלאך יורד מהשמים עם המלים הכי יפות שהורדו ליקום שלנו .

המלאך גבראל שירד לנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, אמר לו :

קְרא!

אמר הנביא מוחמד: אינני קורא!

כי הנביא עליו ברכה ושלום לא למד קרוא וכתב !!!

אז המלאך גבראל תפס אותו ודחס אותו 3 פעמים בהיותו אומר : קרא !

והנביא מגיב לו אינני קורא, וכשתש כוחו של הנביא מוחמד הוא שיחרר אותו . אז הוא אמר: " קרא בשם ריבונך אשר ברא * ברא את האדם מטיפת דם מעוּבּה * קרא, הן ריבונך הוא רב חסד * אשר לימד בקולמוס * לימד את האדם את אשר לא ידע" ( סורת אל-עלק: 1 - 5).

הנביא עליו ברכה ושלום חזר על הפסוקים האלה עם גבראל, והם היו הפסוקים הראשונים שהורדו מהקוראן .

המלאך גבריאל עזב וחזר לשמים, והנה מוחמד הרגיש פחד, מיהר לביתו, הוא נכנס לבית ופגש אישתו הגברת ח'דיגה בהיותו רועד,  ואגלי זיעה על מצחו!

היא ( ירציה אללה ) מיהרה להעבירו למיטה וכיסתה אותו.

כשנרגע הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום והרגיש חום, הוא התחיל לספר לאישתו ח'דיגה על האירוע הזה ... הוא סיפר לה איך התפשט האור במערה למרות שהיה זה לילה חשוך, וסיפר לה איך בא המלאך גבראל, וביקש ממנו לקרוא ?

הגברת ח'דיגה ניסתה להרגיע את הנביא עליו השלום, היא אמרה לו:

אללה הוא איתך, כי אתה אדם טוב ואציל, אוהב את בני עמך ולא משקר, עוזר לכל האנשים, ונותן את הזכויות לבעליהם. אתה אציל ונאמן.

היא השתדלה להרגיע אותו יותר, לכן היא ליוותה את הנביא מוחמד לבן דודה " וורקה בן נןפל ". שהיה איש נוצרי נבון, חכם,ובר דעת, הוא קרא ספרים רבים ולמד אות התורה של היהודים והנוצרים, ידע הרבה בענייני דת. לכן שנא את האלילים .

כששמע וורקה בן נופל את הגברת ח'דיגה הוא קם בשמחה וחיבק את הנביא מוחמד ואמר לו :

זו התגלות הורדה לך מהשמים. אתה נביא האומה, נביא העולם כולו. אתה כמו משה וישוע עליהם השלום, אללה ישתבח שמו בחר בך כדי להניח את האנשים לטוב חיבה ורחמים. אבל בני עמך לא יאמינו לך בהתחלה, הם יגרשוך מעיר שלך, אלא שאתה בסופו של הדבר תביס אותם אחרי שתילחם בהם . אני מקווה שאחיה עד שיבוא היום הזה כדי להגן עליך ועל השליחות שלך .

דבריו של וורקה בן נופל הרגיעו את הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום, הוא קיווה שיעברו עליו יותר לילות כמוני שבהם ישמע את קול ההשראה. הא נהג לעלות מחדש להרים ולמערה וחיכה בהתלהבות להשראה . 

המלאך גבראל חזר עוד פעם וירד לנביא מוחמד אבל לא באותה מערה, אלא בביתו של הנביא. מוחמד נלקה בהתקף של רעידה, הוא קרא לאישתו ח'דיגה כדי לשים את המכסה עליו, באומרו:

כסה אותי כסה אותי !!

הגברת ח'דיגה כיסתה אותו, הוא שמע את קולו של המלאך גבראל קורא בקול שאף אחד לא שומע מבלעדיו : 

"הוי המתכסה * קום והזהר * ואת ריבונך פָאֵר * ואת בגדיך טהר * ומן הטומאה היעקר * ואל תחונן בחסדךָ לשם רווח * ועמוד בעוז רוח לשם ריבונךָ " ( סורת במתכסה : 1 – 7 ).

אחר כך נהג המלאך גבראל לרדת לנביא מוחמד עליו ברכה ושלום ללמדו את הקוראן , הפסוק האחרון שהורד מהקוראן היה :
" ... היום סיימתי לכונן לכם את דתכם והשלמתי את חסדי עליכם, ושבע רצון אני כי האיסלאם היה לכם לדת.- ואולם כל הנאלץ לעת רעב, אך לא עד כדי אָשָם, הנה אללה סולח ורחום " ( סורת השולחן : 3 ) .

אני אישאר עם פאר הלילה של התחלת ההשראה, והתגלות הקוראן, כי בלילה שלי היה ליל אל-קדר . 

אללה ישתבח שמו הוקיר אותי והזכירני בקוראן ועשני לילה מבורך, לכן המוסלמים מחכים לי כאן בכל שנה בימים האחרונים של חודש הרמדאן. כי הם יודעים ששערי השמים יפתחו עם בואי, ואללה מגיב את תפילת האנשים בליל אל-קדר .

" הורדנוהו עם בוא ליל אלקדר * מה תדע על ליל אלקדר ? * ליל אלקדר טוב מאלף חודשים: * המלאכים והרוח מורידים בו ממרומים כל דבר שנגזר ברשות ריבונם. * ישרור השלום בו עד עלות השחר " (סורת אלקדר : 1 – 5 ) .