לפי הברית החדשה (1)

האם הנצרות קוראת למלחמה יותר מאשר לשלום?

לאמיתו של הדבר, ולמרות שהאיסלם רואה בתנ''ך ובברית החדשה ספרים מסולפים, שזוייפו על ידי אנשים בלתי אחראים, ולמרות שההוראת המאכזבות שנזכרו אינן בעצם משקפות את רוח היהדות והנצרות שהתגלו לנביאים משׁה וישוע עליהם השלום, אלא שהיהודים והנוצרים הולכים אחרי הוראות אלו, ורואים בהן כמצוות קודש.

יש גם להזכיר כי גילוי ההוראות שקוראות למלחמה בספרי הקודש של היהדות והנצרות אינו מתכוון לבקר את שני הספרים הקדושים האלה אלא שהכוונה האמיתית היא להבהיר את ההוראות המסולפות הבלתי מקובלת הללו.

מבין הפסוקים שיוחסו לנביא ישוע עליו השלום, בספר הבשורה של מתי יכולים אנו להבין את זה :" אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב׃ 35 כִּי בָאתִי לְהַפְרִיד בֵּין אִישׁ וְאָבִיו וּבֵין בַּת וְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ׃ 36 וְאֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ׃ 37 הָאֹהֵב אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְדַי לִי וְהָאֹהֵב אֶת־בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְדַי לִי׃ " ( הבשורה הקדושה על פי מתי 10 : 34 – 36 ). הפסוקים האלה שומשו על ידי תומכי ישוע אחרי מותו כדי לסמוך על החרב ועל האלימות כאות להרחיב את שטח המדינה הנוצרית.   

מעיון בציטוט הקודם מתגלה לנו כי הנביא ישוע עליו השלום מודה בכך שלא בא למען השלום אלא למען החרב, שהוא סימן למלחמה. פעם אחת לא הספיקה לנביא ישוע להעביר את המסר שלו אלא שהוא  חזר על כך עוד פעם, ראשית אמר: " לא באתי להטיל שלום אלא חרב", הודאה זו של ישוע עליו השלום אינה נתונה לתמרוני התחמקות או לפרש אותה בצורה שווה מהמשמעות שהשמיע ישוע. והוסיף כי בא גם להפריד בין איש ואביו ובין בת ואימה ובין כלה וחמותה.

פסוקים אלו  מעידים על השיטה האכזרית שאותה אימץ – לפי "הברית החדשה"- הנביא ישוע מבסס הנצרות. לפי הבשורה של מתי ישוע נשלח מטעם האלוהים כדי לכונן את המלחמה בארץ, זה ברור באומרו "לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב". אולי יגידו פרשני הברית החדשה כי הפסוקים האלה לא הובנו כהלכה, וכי הכוונה כאן אינה להסית את הנוצרים או לגרור אותם למלחמה. אבל ההיסטוריה מעידה כי הנוצרים תומכי הנביא ישוע הבינו את דבריו כהסתה והאמינו בכך שהם קריאה למלחמה נגד האומות הבלתי נוצריות.

השאלה הנשאלת כאן היא: אם פסוקים אלה היו בקוראן, והיו הדברים האלה מפי הנביא מוחמד עליו השלום, מה היתה תגובתם של אויבי האיסלאם ? מה היו עושים כלי התקשורת של המערב ? מה היו עושים אם בקוראן נמצאו פסוקים השוללים את השלום ומעלים עליון את המלחמה? מה היו עושים אם אמר מוחמד כי הוא נשלח למען החרב ? מה היו עושים אם אמר כי הוא נשלח להפריד בין הבן ואביו? מה היו עושים אם אמר כי הוא נשלח להפריד בין הבת ואימה? מה היו עושים אם אמר כי הוא נשלח להפריד בין הכלה וחמותה?

כמובן היו פותחים במסע של ביקורת, והרבו מסכי הטליוויזיה לדוש בכך בבוקר ובערב כדי להבהיר את האופי האכזרי והטירוריסטי של האיסלאם. ומטבע הדברים דברי הפרשנים לא יהיו מקובלים על אנשי המערב שחותרים לגנות את האיסלאם ולהמאיס אותו על בני האדם .

ידוע שהנוצרים מאמינים בתנ''ך ובברית החדשה בספר אחד, על כן מסתפקים אנחנו בציטוטים של התנ''ך והברית החדשה להבהיר את האופי האכזרי והאלים של הנצרות. בפרקים הבאים אנחנו עוברים להבהיר את השפעת ההוראות היהודיות – הנוצריות על המציאות האנושית, זה בתוך האמיתות ההיסטוריות שמגדירים את הנטייה לאלימות ולשימוש הבלתי מוצדק לחרב בקרב הצבאות הנוצריות נגד האוייבים.