הטענה שמוחמד נלחם בחודש מוחרם

יש הטוענים כי הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום נלחם בחודש מוחרם, שאללה ישתבח שמו אסר על המוסלמים להילחם בו:

התגובה על הטענה:              

אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בסורת הפרה:

" ישאלוך על אודות החודש הקדוש, על המלחמה בו. אמור, מלחמה בו היא מעשה חמור, ואולם להרחיק אנשים מעל נתיב אללה ולכפור בו – ומעל המסגד הקדוש – ולגרש את ייושביו מתוכו, כל אלה חמורים יותר אצל אללה, כי התאנותם לכם חמורה מהריגתכם אותם. הם לא יחדלו להילחם בכם עד אשר יחזירכם מדתכם, אם יעלה בידם. אלה בכם אשר יחזרו בהם מדתם וימותו ככופרים, מפעלותיהם לא יניבו פרי בעולם הזה ובעולם הבא. אלה יורשי האש, ולנצח יהיו בה." (סורת הפרה:217).

כל המוסלמים ובראשם האימאם שלהם הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום שומרים על קדושת החודשים הקדושים ולא לוחמים בהם, המוסלמים מאמינים כי הלחימה בחודשים האלה נחשבת לחטא גדול, אבל, מה יעשו המוסלמים אם נתקלו בתוקפנות ומלחמת אויביהם הכופרים על חייהם, רכושם וכבודם, מה יעשו המוסלמים אם הופתעו במי שמוציא אותם מהמסגד הקדוש בעודם הזכאים במסגד יותר מאחרים?!

הקוראן דיווח לנו על חוק "ההגנה התרבותית" שהקוראן הקדוש קובע כדי להגן על היקום מפני השחיתות של הרודנים, ולהגן על בתי התפילה והפולחן של המוסלמים, הנוצרים וגם היהודים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב: " וכאשר יצאו להיערך למלחמה מול גלית וגדודיו, אמרו, ריבוננו, השפע עלינו עוז רוח והצב איתן את גדלינו, ועזור לנו לגבור על האנשים הכופרים.* הם הביסום ברשות אללה, ודוד הרג את גלית, ואללה נתן לו את המלוכה ואת החוכמה, ולימדו את אשר חפץ. אלמלא הדף אללה אנשים, אלה בידי אלה, היתה הארץ נשחתת, ואולם אללה מרעיף ברכה על שוכני העולמים" (סורת הפרה:251-250), אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר גם בקוראן הקדוש " הם אשר גורשו ממושבותיהם ללא צדק, רק על שום שאמרו, ריבוננו הוא אללה. אלמלא הדף אללה את האנשים, אלה בידי אלה, היו נהרסים מנזרים וכנסייות ובתי-כנסת ומסגדים אשר מרבים להזכיר בהם את שם אללה. אלללה יושיט עזרה לכל החש לעזרתו. הן אללה חזק ואדיר." (סורת העלייה לרגל:40), החוק הקוראני הזה- לא חוק מי שמכה אותך על הלחי הימיני תפנה לו את הלחי השמאלי- הוא אשר מהגן על היקום והאנשים מפני השחיתות של הרודנים והעוול של הרשעים והעוולים.

זה על בסיס, שהאנשים שאללה יתעלה מבסס את מעמדם על הארץ אשר מעניק להם את הכוח, העושר והמדע חייבים - לפי החוק הקוראני- להיות טובים וישרים, זאת אומרת שלא ישתמשו בכוחם, ידעם או עושרם בעריצות ובריונות אלא להגן על הערכים האצילים ששומרים על הצדק והאמת שמובילים לכל טוב, ולהימנע מכל רע למען שהאנושות תיהנה מהיציבות והביטחון כדי שיתיישרו ענייני החיים והאנשים.

זה מה שנזכר בפסוק הקוראני שבא לאשר ולהדגיש מה שנאמר בשני הפסוקים הקודמים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:
" הם אלה אשר גם נושיבם על מכונם בארץ, יקיימו את התפילה וייתנו זכאת ויצוו לנהוג בדרך ארץ ויאסרו את המגונה. סוף כל דבר לשוב אל אללה " ( סורת העלייה לרגל:41) , מכוון שאשור הזכויות שלעבדי אללה יתעלה על האדמה והגנה על הפגיעים מהדיכוי של הרודנים אינו פחות קדושה אצל אללה יתעלה מקדושת החודשים הקדושים, לכן, הותרה הלחימה למוסלמים אשר נעשקו והוצאו מבתיהם באגרסיבות ושלא בצדק.

וזה מה שהפסוק הקוראני קבע, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש: " ישאלוך על אודות החודש הקדוש, על המלחמה בו. אמור, מלחמה בו היא מעשה חמור, ואולם להרחיק אנשים מעל נתיב אללה ולכפור בו – ומעל המסגד הקדוש – ולגרש את ייושביו מתוכו, כל אלה חמורים יותר אצל אללה, כי התאנותם לכם חמורה מהריגתכם אותם. הם לא יחדלו להילחם בכם עד אשר יחזירכם מדתכם, אם יעלה בידם. אלה בכם אשר יחזרו בהם מדתם וימותו ככופרים, מפעלותיהם לא יניבו פרי בעולם הזה ובעולם הבא. אלה יורשי האש, ולנצח יהיו בה." (סורת הפרה:217).