סיכום תולדות חייו לפני הנבואה

הנביא מוחמד עליו השלום זכה בגידול טוב בילדותיו,  הוא אסף רוב התכונות הטובות של גבר . היה דוגמה נכבדת של המחשבה הקולעת , והדעה הנכונה .

הוא זכה במנה גדושה של הפּקְחות , שיפוט נכון ומבוסס , ושלמות המטרה והאמצעי . הנביא בחר בשתיקה הארוכה כדי להתפנות להרהורים ולגלות את האמת של בריאת הבריות .

הוא עמד על התנהגויות האנשים, וארחי חייהם , אולם הוא עזב אותם ופרש מהם לאחר שהסיק שהם הולכים בדרך הבלתי נכונה , ואם מצא מעשה טוב שיתף פעולה ואם מצא משהו בלתי מקובל על מחשבתו הנקייה הטהורה חזר לדרכו , ולא שיתף אותם פעולה.

הוא לעולם לא שתה יין , לעולם לא עבד לאלילים , ולעולם לא אכל בשר שהוקרב לאלילים , כי אם משחר חייו הוא סלד מעבודת האלילים הבטילה . הוא שנא אותם , עד ששנא לשמוע האנשים במיכה נשבעים ב- לאאת ובעוזזה ( שמות האלילים של הכופרים במיכה ) .

אין ספק שאלוהים שמר אותו מכל הרעות , לפעמים נפש האדם נטה ליהנות מתענוגות החיים , וכשירצה לעשות אחת ההתנהגויות הבלתי קבילות , היה אלוהים מתערב בהתעניינות יתרה למנוע ממנו .

הנביא עליו השלום אומר : " לא נטיתי לעשות את מעשי הג'היליה ( הפגניות ) אלא פעמַים , ובשתיהם אלוהים מנע ממני להמשיך את זה , אחר כך לא נטיתי לעשות איזה דבר כזו בכל ימי חיי . באחת הלילות ביקשתי מהילד שהיה רועה הצאן איתי לשמור על העדר , עד שארד למיכה , להסתכל על חתונה . כשירדתי וישבתי לשמוע את השירים והמוסיקה , פתאום שקעתי בשינה , ולא התעוררתי אלא בבוקר , והשמש זורחת . עשיתי את זה עוד פעם בלילה אחר , אולם ישנתי ולא שמעתי כלום . כך אלוהים שמר אותי מלהשתתף איתם " .

הנביא הצטיין בין בני עמו בתכונות הטובות , ובמוסרים המצויינים, הוא היה הכי עז , הכי מנומס , הצודק בדבריו , השכן הטוב לשכניו, העוזר לחלשים , המרחם על המסכנים , המטיב לדבר , המטיב לעזור לאנשים , המטיב לעשות כל , הטהור , והנדיב. בני עמו קראו לו בשם : " הצודק הנאמן " בגלל התנהגותיו המצוינות .