הנביא היה איש סלחן וסובלן ביותר בכל ענייניו, סולח טעות אפילו מכוונת ומחפש תירוץ למען חבריו או אפילו אויביו. כאשר פתח את העיר מכה שתושביה גירשו אותו והתנכלו בו ובחבריו, הוא שאל את תושבי מכה: מה אתם חושבים על היחס שלי כלפיכם, הם אמרו: אח נדיב ואחיין נדיב, הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום אמר להם: תלכו חופשיים". זו היתה הזדמנות טובה לנקום בהם ולחסל חשבונות אבל מוסרו ודתו מנעו בעדו. טבעי סלחנות וסובלנות זו חלו גם על בנות הזוג, לפעמים נכנס לבית בת זוגו ושאל: יש ארוחת צוהריים והיא עונה : אין, אז הוא אומר :"אני צם".

כך הוא לא נרגז, לא נזף אלא חיפש עליה תירוץ כדי לסלוח.