הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום אמר  אסור להמעיט מחשיבות מעשי החסד אפילו הקטנים ביותר כמו לפגוש את אחיך בסבר פנים יפות. הנביא התרגל להצטחק ולהשתעשע עם חבריו ועם היושבים עמו כולל בני משפחתו מתוך מגמה לסלק את אווירת השעמום ולשמח אותם. עאאישה ירציה אללה אמרה: הבאתי לנביא מזון שבישלתי בשבילו. אמרתי לסוודה המשרתת שעמדה ביננו תוכלי לטעום אבל היא סירבה, הזהרתי אותה אם לא תאכלי אלכלך את פנייך במזון, היא סירבה עוד, אז הכנסתי את היד בקערה וטייחתי את פניה במזון. הנביא צחק ואמר לסוודה תוכלי ללכלך את פניה באוכל והיא עשתה והנביא צחק עוד, אז עבר עומר בן אלח'טאב וקרא לנביא, הנביא חשב שעומר ייכנס לכן ביקש משתיהן לשטוף את הפנים. עאאישה אמרה הייתי עדיין מפחדת מפני עומר כי הנביא העריך אותו רבות " (מסופר על ידי אל-אלבני).