זכּאת היא סוג של צדקה וחובה על כל מוסלמי שיש לו את האפשרויות הכספיות. במטרה לחסל את העוני בחברה המוסלמי ולצמצם את מספר המעשים הרעים שיכולים לנבוע מעוני כמו גניבה והרג, בשורות הבאות נסקר חלק מהסלחנות ומידת הרחמים של האיסלאם בתחום זה:

1- אחת מצורות הרחמים והסלחנות של האיסלאם בעניין  הזכאת היא שעשה את הזכאת בתור ערך מתון מההון של המוסלמים ולא מהדברים היקרים ביותר שלהם, הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום  אמר "אל תיקחו את הדברים היקרים ביותר בעושרם כזכאת" (מסופר על ידי אלבוח'ארי).

2- אחת מצורות הרחמים והסלחנות של האיסלאם בעניין  הזכאת היא שעשה סכום הכסף שיינתן כזכאת לסיכום מסוים ואינו גדול שיש לשלמו רק פעם בשנה במקרה שהמוסלמי הגיע למינימום הנדרש לשלם זכאת.

3- אחת מצורות הרחמים והסלחנות של האיסלאם בעניין הזכאת היא שעשה את הסכום שיינתן כזכאת תלוי במאמצו ועבודותו של האדם, לדוגמה, האיסלאם הטיל על המוסלמי שיש לו גן המושקה על ידי המים של הגשם או משהו כזה לשלם 10% מהכסף שעשה מההכנסה של הגן הזה בעוד שהטיל על המוסלמי לשלם רק 5% מכסף במקרה שהגן מושקה על ידי מים הבארים.

3-  אחת מצורות הרחמים והסלחנות של האיסלאם בעניין הזכאת היא ששחרר את המוסלמים העניים מלשלם את הזכאת, הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום  אמר "  רק העשירים הם אשר משלמים את הזכאת". האיסלאם התיר לאנשים העניים לקבל את כספי הזכאת , אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו  הנשגב "  כספי הצדקה נועדו רק לעניים ולנזקקים ולמופקדים עליהם , ולאשר יש לקרב את לבו, ולשחרור עבדים, ולכורעים תחת נטל חובות, ולמען אללה, ולהלך בדרכים. כך ציווה אללה, אללה יודע וחכם." (סורת ההצהרה:60).

4- אחת מצורות הרחמים והסלחנות של האיסלאם בעניין  הזכאת היא שעשה את הזכאת בתור רווח לאדם המוסלמי ולא קנס, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב " קח מרכושם צדקה אשר בה תטהר ותזכך אותם, והתפלל לשלומם, כי תפילתך היא מרגוע להם. אללה שומע ויודע" (סורת ההצהרה:103).