1-          הנּבִיא מֻחמּד עליו ברכה ושלום לא ידע קרוא ובתוב, והוא נולד לעם שרוב אנשיו לא ידעו קרוא וכתוב גם הם. אללה ישתבח שמו בחר למוחמד שלא ידע קרוא וכתוב כדי כשישלח אותו ועימו הקוראן לא יגידו שהוא אשר כתב אותו, וכדי לא יטילו ספק על ההתגלות. אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן הנשגב: " לפניו לא קראת ספר، לא העלתה אותו על הכתב، אלמלא כן היו השוגים בהבל מפקפקים"

(סורת העכביש : 48) 

       על אף שבני עמו של הנביא מוחמד היו צחוּת הלּשׁוֹן، אבל הקוראן קרא להם תגר שיבואו בסורה כמוהו. אללה אומר: "אם יש בכם ספק באשר לדברים שהורדנו ממרומים אל עבדנו،  הביאו ולו סורה אחת כמותם וקראו לעזרתכם את העדים שלקחתם מבלעדיו אללה"

(סורת הפרה : 23)

      הקוראן הקדוש קרא תגר גם כן לכל העולם כדי להביא כמוהו: אללה אומר גם כן: " אֱמור، גם אם יעשו בני האֱנוש והשדים יד אחת למען הָבֵא כקֻראן הזה، לא יוכלו להביא כמוהו،  ולוּ גם יסייעו זה לזה"

(סורת המּסּע הלּילִי : 88)

2-          שקידתו של הנביא מוחמד עליו על הימשכות השליחות שלו, למרות הקשיים והעימותים שהתרחשו בינו לבין בני עמו שעינו אותו וניסו לרצחו، כדי לשים קץ לדת החדשה שלו. אלא שהוא היה אמיץ ביותר והמשך במסר שלו، אם היה שקרן או בעל אינטרס היה מוותר על המסר הזה מחשש לחייו.

      ד''ר M.H.Durrani אמר: "האֱמוּנה، וההשתדלות האמיצה، וההחלטה הנחוּשׁה שבהם השתמש מוחמד עד הנצחון האחרון، הם הוכחהעל צדקו. אם היה בלבו ספק או חשש או דאגה، לא היה מצליח לעמוד בפני הסופה שנמשכה ליותר מעשרים שנים. כל הגורמים האלה מובילים למסקנה אחת שאין מנוס ממנה והיא שהאיש הזה הוא שליח של אללה באמת، ודוגמה שלמה ולטובה، וסימן לצדק ונאמנוּת. כל חייו של הנביא עליו ברכה ושלום ומחשׁבתו וצדקו וחסִידוּתו ונדִיבוּתו אֱמוּנתו וההישגים הוכחות על נבואתו، כל איש שילמד את תולדות חייו  יהיה בטוח כי הוא שליחו של אללה، וכי הקוראן הוא הספר הקדוש שאותו הביא לאנשים.

3-          כל אדם אוהב – לפי טבע בריאתו – את כל התענוגות של החיים כמו הכסף, האוכל, שתיה,، נשים ובנים ומצבורי זהב וסוסים אצילים ומקנה ויבול ... אללה אומר בקוראן: " האנשים משתבחים באהבת הדברים הנחשקים: נשים ובנים ומצבורי זהב וכסף،  וסוסים אצילים ומקנה ויבול، כל זה תענוג חולף הוא של חיי העולם הזה، וטוב מכל לשוב אל אללה" .

(סורת בית עמרם : 14)

      הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום לא התעניין בתענוגות של החיים. בני עמו הבטיחו לו שיעניקו לא הרים של זהב, ולהביא לו את הנשים היפות ביותר, והציעו לו להיות מלך עליהם בתמורה לוותר על השליחות שלו. אלא שהוא סירב, ואמר להם: " אם הם שמו לי את השמש בידי הימינית והירח בידי השמאלית כדי שאעזוב את הדבר הזה, אני לא אעזוב אותו".

(סירת בן השאם2/101)

      דר" M.H.Durrani אמר: " הנביא מוחמד סבל לאורך 13 שנים בִמכה, ו-8 שנים  באל-מדינה. אבל הוא היה בעל סבלנות ואמיץ וחזק באמונתו. השבט שלו רצו לעשות ממנו מלך ולתת לו כספים רבים לוותר על הדת החדשה שלו אלא שהוא סירב.

      ידוע שכל מי יתפוש את השלטון יהיה מלך וכל המשאבים והאנשים והאדמות תחת פקודו, אבל מוחמד הנביא עליו ברכה ושלום ידע היטב שהעולם הזה חולף ובחר בעולם הבא. עבדאללה בן מסעוד (ירצהו אללה) אמר: הנביא עליו ברכה ושלום נהג לישון על מחצלת של קשׁ עד שפגעה בגב שלו. אנחנו אמרנו לו: הוי נביא אללה אנו רוצים להכין לך מיטה טובה?

      הוא ענה להם: " לא, אני לא רוצה כלום החיים האלה, אין אני אלא כמו נוסע היושב בצל של עץ, ולאחר מכן יעזוב וילך ".

      אל נועמן בן בשיר ירצהו אללה אמר: "ראיתי את הנביא עליו ברכה ושלום בהיותו לא מוצא תּמר לאכול אותו ".

(צחיח מוסלם)

      אבו הורירה ירצהו אללה אמר: "הנביא ומשפחתו היו סובלים שאין להם מספיק אוכל. הגברת עאאישה (ירציה אללה) אמרה: "לפעם הנביא הפקיד את שִׁרינו כּערבוֹן אצל אחד היהודים בתמורה לאוכל"

 (צחיח אל-בוח'רי)

      הנביא עליו ברכה ושלום היה נדיב ונותן בעין יפה לכל העניים, עם זאת היה נזִיר ולא רוצה ללכת אחרי תענוגות העולם הזה. הנביא הִשׁקִיע אצבּע בּמיִם (בים) ואמר כי העולם הזה הוא כמו טִפּה בים בהשוואה עם העולם האחרון.

(צחיח מוסלם)

      Lady E.Cobold כתבה בספר שלה "עלייה לרגל אל מכה" (לונדון 1934) כי הנביא מוחמד היה השליט של חצי אי הערב. הוא לא חשת בתֹּאר כּבוֹד אבל הסתפק בהיותו שליח אללה،  ומשׁרת למוסלמים، הוא היה מטִאטא את ביתו בעצמו ומתקין נעליו בידו، נדיב וחסיד.

4-          הנביא מוחמד היה צנוע ביותר. אנס בן מאלק ירצהו אללה אמר שכל המאמינים אהבו את הנביא מוחמד אהבה גדולה. הוא ואמר עוד: " לא היינו קמים כשהנביא יבוא אצלנו ואנחנו יושבים בגלל שהוא אסר עלינו את זו".

      W.Iring אמר: "למרות הנצחון הצבאי של הנביא מוחמד, הוא היה צנוע. הוא נלחם למען האסלאם، והוא שלט בצדק ולא בא בחשבונו להוֹרִישׁ השלטון במדינת האסלאם.

5-          יש כמה פסוקים בקוראן נזפו בנביא עליו ברכה ושלום כמו: "הוי הנביא، מדוע אסרת את אשר התיר לך אללה، לכוונתך לפייס את נשותך؟  אללה סלחן ורחום"

(סורת האִסור : 1)

      הפסוק הזה הורד מטעם לאחר שהנביא עליו ברכה ושלום אסר על עצמו לאכול את הדבש למען כמה מנשותו، לכן אללה ישתבח שמו נזף בו، כי הוא אסר דבר שאללה התיר אותו.

      אללה אומר גם כן בקוראן: "אין הכרח כי יצאו המאמינים כולם، ודי אם תצא קבוצה אחת מכל קהילה، וכך ילמדו א הדת וירביצו תורה בבני קהילתם בשובם אלוהים למען ידע להישמר".

(סורת ההצהרה: 122)

      אללה אומר : " מעולם לא הותר לנביא לקחת שבויים בטרם יכה לי חרב בארץ، אתם חפצים להפיק רווח בעולם הזה، ואילו אלוהים חפץ בעולם הבא، אלוהים אדיר חכם".

(סורת המלקוח : 67)

      אללה אומר: " אתה הנביא אמרת (לזיד) אשר אללה נטה לו חסד، ואשר אף אתה נטית לו חסד، השאֵר את אשתך במחיצתך וירא את אללה "

(סורת המחנות:37)

      אללה אומר : " דבר לא נתון בידיך، הבררה בידי אללה לשוב מכעסו עליהם או למגרם، כי בני עוולה הם"

(סורת בית עמרם:128)

      אללה אומר: " הזעיף פניו ופנה עורף *  כי עוויר פנה אליו * ומה יודע،  אולי יכול להזדכך"

(סורת בית הזעיף פניו: 1-3)

      Ligthner כתב בספרו "דת האסלאם": המּלאך גּברִיאל התגלה לנביא מוחמד ונזף בו בגלל שהוא פנה עורף לאיש עוור ודבר עם איש עשיר.

6-          מן ההוחכות המוגמרות שמוכיחים כי מוחמד הוא נביא מטעם אללה מה שנזכר בקוראן כי דודו של הנביא ייכנס לגּיהִנּוֹם، ואכן קרה.

      Gary Miller אמר כי אבו להב - דודו של הנביא - שנא את האסלאם שנאה רבה, ופגע בנביא מוחמד כמה פעמים. הוא אמר דברים רעים על הנביא וטען שהוא שקרן.

       הנביא היה בעל סבלנות והתמודד עם אבו להב בחוכמה רבה, ואמר לו אתה שונא את האסלאם ושונא אותי אבל אתה לא תוכל להוכיח שהדברים של אללה לא אמיתיים.

      הקוראן הוכיח כי אבו להב לא יקבל את האסלאם וגורלו גּיהִנּוֹם، ויש בקוראן סורה נקראת סורת  "הסיבים" מדברת על אבו להב ואשתו،  והדגישה כי אבו להב ייצלה באש להבה، ואישתו שהיתה נושאת העצים תיחנק בחבל מסיבים.

      אללה אומר: "תואבנה ידי אבו להב، ויאבך אף הוא * ולא יעמדו לו הונו וכל אשר זכה לו * צלה ייצלה באש להבה  * ואיתו גם אשתו נושאת העצים *  חבל סיבים על צווארה"

(סורת הסיבים)

7-          שמו של אחמד בא בפסוק מפסוקי הקוראן במקום השם מוחמד. אללה אומר:: " ישוע בן מרים אמר، בני ישראל، אנוכי שליח אללה אליכם،  באתי כדי לאשר את התורה אשר נגלתה לפני، ולבשר על שליח שיבוא אחרי ושמו אחמד، ואולם כאשר הביא להם את אחודות הנהירים، אמרו، אלה כשפים בעליל"

(סורת השורות : 6)

8-          דתו של הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום נשארה עד עצם היום הזה ויישרא עד ליום הדין، והמוני אנשים ממשיכים לקבל את האסלאם، וזו הוכחה כי אללה שומר על הדת הזו: אללה אומר בקוראן: " אנו עצמנו הורדנו ממרומים את דבר - התוכחה، ואנו שומריו מכל משמר"

(סורת אלחג'ר: 9)

      הכותב האנגלי Th.Carlyle אמר על הנביא מוחמד עליו השלום: האם יש ראיתם לחלוטין איש שקרן שביכולתו להקים דת נפלאה כמו האסלם? האיש השקרן אין ביכולתו לבנות שום בית מאבן ויהיה חזק כמו האסלאם، ונשאר למשך שתים עשרה מאה במצב שבו הורד מטעם אללה על הנביא מוחמד.

      הקוראן נשמר בכל הזמן כי המוסלמים שמרו וקראו וכתבו הפרשות שלו והתעניינו בשמירתו כל הזמן. הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום אמר : "הכי טוב מבינכם מי למד את הקוראן ולִמּד אותו"

(צחיח אל-בוח'רי)

      לאורך ההיסטוריה ראינו נסיונות רבים לסלף את הספר הקדוש של האיסלאם, אלא שכל הנסיונות האלה נכשלו، בגלל שהיה קל מאוד על המוסלמים להכיר אותם.

      באשר ל"סֻנּת הנביא מוחמד עליו התפילה והשלום" (מסוֹרת - תּוֹרה שׁבּעל פּה אצל המֻּסלמִים) שמרה באמצעות מקוֹרות נאֱמנים שעקבו אחרי דברי הנביא מוחמד עליו השלום וכתבו את דבריו .

      Micheal Hart כתב בספרו "מחקר על המאה הראשונים ": " הנביא מוחמד ( עליו ברכה ושלום ) הקים והפִיץ את הדת ההכי גדולה בעולם. והיה אחד המנהיגים הגלובליזציים בפוליטיקה. אחרי שעברו כ-1300 שנים על מותו השפעתו עדין נשארת באופן מדהים.

9- כל העקרונות שאותם הציג הנביא מוחמד עליו השלום היו אמתיות ונאמנות בכל זמן ובכל מקום، ואם אנו מגשימים אותן יהיה ברור כי השליחות של הנביא מוחמד היא באמת מאצל אללה ישתבח שמו.

      השאלה הנשאלת היא: האם יש משהוא מונע מאללה לשלוח נביא כמו מוחמד. כפי ששלח לפניו שליחים ונביאים רבים؟

      אם התשובה היא אין .... מדוע יש מאנשים מכחישים את השליחות והנבואה לכל האנשים ובאותו שמן מודים בשליחות הנביאים הקודמים לו.

10- ההלכות שאותן הביא האסלאם דרך הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום בתחומי המלחמה، הנשואים، הכלכלה، הפוליטיקה והפולחן ... אין אדם בהיסטוריה שיכול להביא כּדֻגמתם על אף שמוחמד לא ידע קרוא וכתוב، וזה מוכיח ששליחותו ונבואתו אמתיים בגלל שהוא לא מדבר בעלמא.

11- הנביא מוחמד עליו ברכה ושלום לא קרא לדת החדשה בפומבי, עד שהגיע לגיל 40 שנים, זהוא הגיל שבו נוטה האדם לנוח ולהתרחק מבעיות. Th.Carlyle אומר בספרו "הגבורים": ההוכחה על אמיתות השליחות של מוחמד שהוא שהה את נעוריו מבלי לקרוא לדת החדשה, אלא בגיל ה-40 .

      R.Landen כתב בספרו "האסלאם והערבים": משימת הנביא מוחמד היתה ענקית וקשה ביותר. הנביא היה צודק בשליחותו. הנאֱמנוּת שגילה הנביא מוחמד ואֱמוּנת חבריו، מדגישים שאין סביר להאשים את מוחמד שהוא שקרן או רמאי، הוכחה על כך היא שהאסלאם עדין קיים עד עצם היום הזה, ואפילו מרוויח בכל יום מוסלמים חדשים.