عربي English עברית Deutsch Italiano 中文 Español Français Русский Indonesia Português Nederlands हिन्दी 日本の
Knowing Allah
  
  

Under category
Creation date 2013-05-15 18:01:58
Article translated to
العربية    English    Español   
Hits 1868
שלח הדף לחבר
العربية    English    Español   
שלח הדף לחבר Print Download article Word format Share Compaign Bookmark and Share

   

 

הנביא אברהם עליו השלום יצא מארץ עיראק והלך לארץ המבורכת של פלסטין, התנ"ך דיווח על כך שהיה בגיל שבעים וחמש דאז, בעודו לא נולד לו בן ויצא לאחר שאללה בישר לו על כך שיהיה לו בן בקרוב, נזכר בספר בראשית: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַבְרָם, לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ; אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׃ 2 וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה בְּרָכָה׃ 3 וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה׃" (בראשית יב:3/1).

הגברת "הגר" אישתו השנייה של הנביא אברהם הרתה בבנה ישמעאל בארץ פלסטין, התנ"ך הצביע על הקנאות של "שרה" אישתו בראשונה של הנביא אברהם - בהגר כיוון שהיה לה צאצאים בעוד שלא היה לשרה ילדים עד העת הזו.

כאשר "שרה" השפילה את הגר, אז הגר ברחה, נזכר בתנ"ך: " וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּךְ; וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ׃ 10 וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֵךְ; וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב׃ 11 וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן; וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי־שָׁמַע יְהוָה אֶל־עָנְיֵךְ׃ 12 וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו יִשְׁכֹּן׃ 13 וַתִּקְרָא שֵׁם־יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵל רֳאִי; כִּי אָמְרָה, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי׃ 14 עַל־כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; הִנֵּה בֵין־קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד׃ 15 וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃ 16 וְאַבְרָם בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים; בְּלֶדֶת־הָגָר אֶת־יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃" (בראשית טז:16/10).

כאשר אברהם הגיע לגיל תשעים ותשע חודשה ברכתו של אללה לאברהם, נזכר בספר בראשית: "וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃ 2 וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד׃ 3 וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׃ 4 אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם׃ 5 וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃ 6 וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ׃ 7 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם; לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ׃ 8 וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃" (בראשית יז:8/1).

אללה העמיד את אברהם במבחן כאשר ציווה עליו לשחוט את בנו היחיד ישמעאל- כותבי התנ''ך טענו שהבן הוא יצחק-, אברהם נענה לצוו של אללה, נזכר בספר בראשית: "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ 2 וַיֹּאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ אֶת־יִצְחָק, וְלֶךְ־לְךָ, אֶל־אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ 3 וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים׃ 4 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ 5 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו, שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד־כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ 6 וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ 7 וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ 8 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ 9 וַיָּבֹאוּ, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ 10 וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶלֶת; לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ׃ 11 וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן־הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ 12 וַיֹּאמֶר, אַל־תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל־הַנַּעַר, וְאַל־תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה; כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ 13 וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ 14 וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה; אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה׃ 15 וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־אַבְרָהָם; שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָיִם׃ 16 וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־יְהוָה; כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶךָ׃ 17 כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃" (בראשית כב:17/1).

אללה נענה לו ובישר לו על ברכתו לו ולבנו שיעניק לו, אללה בישר לו על לידת אשתו "שרה" לבנו יצחק, נזכר בספר בראשית: " וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃ 17 וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל־פָּנָיו וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה־שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם־שָׂרָה, הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד׃ 18 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים; לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׃ 19 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ, יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו׃ 20 וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד; שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל׃" ( בראשית יז:20/16).

מה שנזכר בתורה תואם במידה רבה למה שנזכר בקוראן הקדוש, הקוראן הקדוש מדווח על ברכה לאברהם ולישרים מצאצאי שני בניו ישמעאל ויצחק, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן הקדוש: "ריבונו של אברהם ניסהו בדברים, והוא עמד בהם במלואם. אמר, הנני שמך מופת לאנשים. אמר (אברהם), ואת זרעי אחרי. אמר, לא תחול בריתי על בני העוולה." (סורת הפרה:124)., אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר על ישמעאל בקוראן הקדוש: " בירכנו אותו ואת יצחק, ומזרעם יצאו מיטיבים, וגם אנשים אשר גרמו לעצמם עוול ברור" (סורת הערוכים:113).

זה תואם למה שנזכר בתורה שדhווחה על כך שהברית והבחירה מותנים בעשית הטוב, נזכר בספר בראשית: " וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃ 2 וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד׃" (בראשית יז:2/1)., נזכר בספר בראשית גם " וְאַבְרָהָם, הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ בוֹ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ 19 כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט; לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר עָלָיו׃" (בראשית יח :19/18).

התורה דווחה על כך שלאחר גמילתו של יצחק, "הגר" היגרה  עם הבן שלה:  " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל־הָגָר שָׂם עַל־שִׁכְמָהּ וְאֶת־הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׃ 15 וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן־הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת־הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם׃ 16 וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל־אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת־קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ׃ 17 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל־הָגָר מִן־הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה־לָּךְ הָגָר; אַל־תִּירְאִי, כִּי־שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם׃ 18 קוּמִי שְׂאִי אֶת־הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת־יָדֵךְ בּוֹ; כִּי־לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ׃ 19 וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת־עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת־הַחֵמֶת מַיִם, וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר׃ 20 וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת׃ 21 וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח־לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃" ( בראשית כא:21/15). הטקסט המקראי הזה מתעלם מהפרטיות של ישמעאל במים המבורכים של "באר זמזם" במכה הקדושה בנוסף שטוען שסיפור ההגירה התרחש במדבר באר שבע הנמצא מדרום לפלסטין וקורא לו בשם מדבר פארן.

השאלה עכשיו היא מה היא הברכה שאללה יתעלה העניק ליצחק וישמעאל? אין ספק בכך שהברכה הזאת היא הנבואה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן הקדוש: " נתנו לבני ישראל את הספר ואת המשפטים ואת הנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, ורוממנו אותם מכל שוכני העולמים" (סורת הכורעת ברך:16).

הנביא ישעיהו דימה את העיר הקדושה מכה לעקרה ודווח על הקהל הרב שיבוא אליה, נזכר בספר ישעיהו: " רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה, כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה׃ 2 הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל־תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי׃ 3 כִּי־יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ׃ 4 אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי; כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד׃ 5 כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל־הָאָרֶץ יִקָּרֵא׃ 6 כִּי־כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ׃ 7 בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׃ 8 בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ; אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה׃ 9 כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ; כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ׃ 10 כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה; וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא־יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהוָה׃ ס 11 עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים׃ 12 וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל־גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי־חֵפֶץ׃ 13 וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃ 14 בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי־לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא־תִקְרַב אֵלָיִךְ׃ 15 הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי; מִי־גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל׃ 16 הֵן (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ, נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל׃ 17 כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה׃" (ספר ישעיהו נד:17/1).  

הטקסט הזה משווה בין מכה לירושלים, העיר הקדושה מכה נקראה בשם העקרה כיוון שלא הופיעו בה נביאים קודם לנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום בעוד שאי אפשר שהמילה העקרה מצביעה על העיר ירושלים בגלל שנחשבת לבית הנביאים








Bookmark and Share


أضف تعليق