האם אלוהים בירך אך ורק את היהודים

הפסוקים של הברית החדשה המטפלים בנושא הישועה הבאה עומדים בסתירה ברורה . לפי יוחנן , ישוע עליו השלום אמר לאישה השומרית כי הישועה היא מן היהודים : " אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל־אֲשֶׁר יָדָעְנוּ כִּי הַיְשׁוּעָה מִן־הַיְּהוּדִים הִיא׃ " (יוחנן ד : 22 ) . אבל יש טכסטים רבים בברית החדשה ובתורה המפריכים את הטענה הזו ומטילים ספק על אמיתות אמירת ( ישוע ) לפסוק הזה , היות והמשפט הזה נראה כמנוח בזדון בתוך הפסוק הזה .

יש לציין כאן , כי אלוהים בירך את עם ישראל , אולם זה לא מונע ממנו מלברך עמים אחרים בלתי יהודים , וגם זה לא מונע ממנו מלמחוק את הברכה שהטיל עליהם , אם הם נוטים מהדרך הישרה שבחר להם .

רבים הם הפסוקים בכתבי הקודש אשר מלמדים על אפשרות העברת הנבואה מעם ישראל , לאומה אחרת, כמו הערב . אלוהים שלח ליהודים נביאים רבים מבין עם ישראל , אבל הם לא האמינו להם , והרגו אותם . בוא נראה מה אמרו הנביאים על האומה המורדת הזו , כדי לגלות אם מגיעה להם הברכה והבחירה שהטיל אלוהים עליהם , הנביא משׁה עליו השלום תיאר אותם בתורה :
" כי-גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה. 29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם. " (דברים לב : 28 / 29  ) . הוא אמר עוד : " שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל. 6 ה-ליהוה תגמלו-זאת עם נבל ולא חכם הלוא-הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך. " (דברים לב : 5  / 6 ) . הנביא איליא , אמר גם הוא : " ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי-עזבו בריתך בני ישראל את-מזבחתיך הרסו ואת-נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את-נפשי לקחתה." (מלכים א 19 : 10 )

אלוהים תיאר אותם במרד בספר הנביא יחזקאל : " ויאמר אלי בן-אדם שולח אני אותך אל-בני ישראל אל-גוים המורדים אשר מרדו-בי המה ואבותם פשעו בי עד-עצם היום הזה. 4 והבנים קשי פנים וחזקי-לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה. 5 והמה אם-ישמעו ואם-יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם. 6 ואתה בן-אדם אל-תירא מהם ומדבריהם אל-תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל-עקרבים אתה יושב מדבריהם אל-תירא ומפניהם אל-תחת כי בית מרי המה. 7 ודברת את-דברי אליהם אם-ישמעו ואם-יחדלו כי מרי המה. 8 ואתה בן-אדם שמע את אשר-אני מדבר אליך אל-תהי-מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר-אני נתן אליך." ( יחזקאל ב : 3 / 8)

הנביא ישעיהו אמר: " 1 חזון ישעיהו בן-אמוץ אשר חזה על-יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה. 2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי. 3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן. 4 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את-יהוה נאצו את-קדוש ישראל נזרו אחור. 5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל-ראש לחלי וכל-לבב דוי. 6 מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא-זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן " (ישעיהו א : 1 / 6 )

וכשבא ישוע הוא קרא לירושלים :  " יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת הַשְׁלוּחִים אֵלֶיהָ כַּמַּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כַּתַּרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם׃ " ( מתי כג : 37 ) , הוא הגדיר אותם " הורגי הנביאים " כי הם הרגו נביאים רבים שנשלחו אליהם מקרב אלוהים על אדמת ירושלים .

לא זה ורק , ישוע אמר כשהיה מדבר אליהם : " אֲבָל אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי סֹגְרִים אַתֶּם מִפְּנֵי הָאָדָם אֵת מַלְכוּת הַשָׁמָיִם הֵן אַתֶּם לֹא־תָּבֹאוּ בָהּ וְאֵת הַבָּאִים לֹא תַנִּיחוּ לָבוֹא׃ 14 (וְאוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־בֹלְעִים אַתֶּם אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה לְמַרְאֵה עֵינָיִם תַּחַת זֹאת מִשְׁפָּט גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד תִּשָׁפֵטוּ׃) 15 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־סוֹבֲבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה לְמַעַן גַּיֵּר אִישׁ אֶחָד וְכִי יִתְגַּיַּר תַּעֲשׂוֹּ אוֹתוֹ לְבֶן־גֵּיהִנֹּם כִּפְלַיִם כָּכֶם׃ 16 אוֹי לָכֶם מַנְהִיגִים עִוְרִים הָאֹמְרִים הַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל אֵין־זֹאת מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בִּזְהַב הַהֵיכָל חַיָּב׃ 17 כְּסִילִים וְעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַזָּהָב אוֹ הַהֵיכָל הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַזָּהָב׃ 18 וַאֲמַרְתֶּם הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ אֵין מְאוּמָה וְהַנִּשְׁבָּע בַּקָּרְבָּן אֲשֶׁר־עָלָיו חַיָּב׃ 19 כְּסִילִים וְעִוְרִים כִּי מַה־הוּא הַגָּדוֹל אִם־הַקָּרְבָּן אוֹ הַמִּזְבֵּחַ הַמְקַדֵּשׁ אֶת־הַקָּרְבָּן׃ 20 לָכֵן הַנִּשְׁבָּע בַּמִּזְבֵּחַ נִשְׁבַּע בּוֹ וּבְכֹל אֲשֶׁר עָלָיו׃ 21 וְהַנִּשְׁבָּע בַּהֵיכָל נִשְׁבַּע בּוֹ וּבַשׂוֹכֵן בּוֹ׃ 22 וְהַנִּשְׁבָּע בַּשָׁמָיִם נִשְׁבַּע בְּכִסֵּא אֱלֹהִים וּבַיֹּשֵׁב עָלָיו׃ 23 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְעַשְּׂרִים אַתֶּם אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַשֶׁבֶת וְאֶת־הַכַּמֹּן וַתַּנִיחוּ אֵת הַחֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֶת־הַחֶסֶד וְאֶת־הָאֱמוּנָה וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם־אֶת־אֵלֶּה׃ 24 מַנְהִיגִים עִוְּרִים הַמְסַנֲנִים אֵת הַיַּתּוּשׁ וּבֹלְעִים אֵת הַגָּמָל׃ 25 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי מְטַהֲרִים אַתֶּם אֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַקְּעָרָה מִחוּץ וְתוֹכָן מָלֵא גָּזֵל וְגַרְגְּרָנוּת׃ 26 פָּרוּשׁ עִוֵּר טַהֵר בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־תּוֹךְ הַכּוֹס לְמַעַן תִּטָּהֵר גַּם־מִחוּץ׃ 27 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי־דֹמִים אַתֶּם לַקְּבָרִים הַמְסֻיָּדִים הַנִּרְאִים נָאִים מִחוּץ וְתוֹכָם מָלֵא עַצְמוֹת מֵתִים וְכָל־טֻמְאָה׃ 28 כָּכָה צַדִּיקִים אַתֶּם לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי אָדָם וְתוֹכֲכֶם מָלֵא חֲנֻפָּה וָאָוֶן׃ 29 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי בּוֹנִים אַתֶּם קִבְרֵי הַנְּבִיאִים וַתְּיַפּוּ אֶת־צִיּוּנֵי קִבְרוֹת הַצַּדִיקִים׃ 30 וַאֲמַרְתֶּם אִם־הַיִינוּ בִּימֵי אֲבוֹתֵינוּ לֹא־הָיְתָה יָדֵנוּ עִמָּהֶם לִשְׁפֹּך דַּם הַנְּבִיאִים׃ 31 וְהִנֵּה אַתֶּם מְעִידִים בְּעַצְמְכֶם שֶׁבָּנִים אַתֶּם לְרוֹצְחֵי הַנְּבִיאִים׃ 32 וּבְכֵן מַלְּאוּ אַתֶּם סְאַת אֲבוֹתֵיכֶם׃ 33 נְחָשִׁים יַלְדֵי צִפְעוֹנִים אֵיךְ תִּמָּלְטוּ מִדִּין גֵּיהִנֹּם׃ 34 לָכֵן הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם נְבִיאִים וַחֲכָמִים וְסוֹפְרִים וּמֵהֶם תַּהַרְגוּ וְתִצְלְבוּ וּמֵהֶם תַּכּוּ בַשּׁוֹטִים בִּכְנֵסִיּוֹתֵיכֶם וְתִרְדְּפוּם מֵעִיר לָעִיר׃ 35 לְמַעַן יָבֹא עֲלֵיכֶם כָּל־דָּם נָקִי הַנִּשְׁפָּךְ בָּאָרֶץ מִדַּם־הֶבֶל הַצַּדִּיק עַד־דַּם זְכַרְיָה בֶן־בֶּרֶכְיָה אֲשֶׁר רְצַחְתֶּם אוֹתוֹ בֵּין הַהֵיכָל וְלַמִּזְבֵּחַ׃ 36 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם בֹּא יָבֹא כָּל־אֵלֶּה עַל־הַדּוֹר הַזֶּה׃" ( מתי כג : 13 / 36 ) .

האם האומה הזו ראויה לזכות בברכה? או ראויה להשאיר את שלשלת הנבואה בה ? אם לא ? איזה אומה היא הנבחרת , שאלוהים בירך אותה מאז ישמעאל , אין אומה טענה שזו היא האומה הזו .