Under category | התגובה על הטענה של החג'אב ובגדי האישה | |||
Auther | Fawzi Alghadiri | |||
Creation date | 2009-07-16 15:40:29 | |||
Article translated to
|
العربية English Русский | |||
Hits | 12967 | |||
שלח הדף לחבר
|
العربية English Русский | |||
Share Compaign |
כיסוי הראש הרגל יהודי ישן
זה נכון כי האיסלאם נחשב לדת היחידה שרוב חסידיה שומרים על כיסוי הראש, אלא שזה לא נכון כי דת האיסלאם היא הדת היחידה שמצווה לנשים ללבוש את כיסוי הראש!!
ד"ר ליילה ליא באונר הפרופסור של ההיסטוריה היהודית באוניברסיטה היהודית והפרופסור האורח במכון של אוניברסיטת ישיבה למחקרי מבוגרים אומרת: הספרות הקלאסית הרבונית הראשונה, כלומר התלמוד והמדרש, התאפיינה בסגנון שונה לחלוטין ביחס לסוגיית כסוי הראש. בתקופה הזאת, כיסוי הראש לא היה סתם הרגל בלבד, כפי שנזכר בברית החדשה, אלא שהיווה בסיס לנשים לבצע את המחויבות הדתיות. הספרות של הרבונים שלאחר ימי הביניים חיזקה את כיסוי הראש בהיותו חלק משלים של הטקסים הדתיים היהודים [1].
לפיכך, מתברר לך קורא יקר כי כיסוי הראש הנודע באיסלאם בשם "חיג'אב" היה הרגל שהנשים היהודיות שמרו עליו בדרך כלל. א אבל פילו ההרגל הזה נהפך בתקופה מה למצווה דתית על כל יהודיה, זה ברור באנצקלופידיה התלמודית: במשנה נאמר כי כיסוי הראש הוא ענראה הרגל יהודי, על אף שהגמרא הדגיש כלל תורתי לכיסוי הראש, והכריז עליו כהוראה הנסמכת על הוראות התורה.
לא חשוב מה היה מצבו של כיסוי הראש; הרגל או מצווה ביהדות, החשוב הוא שדבר זה נמצא והתפשט בחברות היהודיות הישנות.
לפי הפרופסור, מנחם מ, פראייר ( המורה לספרות התורה באוניברסיטת ישיבה ), הוא אומר בספרו " האישה היהודיה בספרות הריבוני " : האישה היהודיה התרגלה לצאת בפומבי עם כסוי ראש, שלפעמים היה מכסה רוב הפנים ומשאיר עיין אחת[2]. הוא מצטט את דבריהם של כמה רבנים המפורסם: "זה לא מנהג בנות ישראל לצאת חשופות ראש " וגם "ארור האיש אשר מרשה לאישתו לצאת עם שיער חשוף".
לפי הפרופסור, מנחם מ, פראייר, החוק הרבוני אוסר אמירת ברכות או תפילות בנוכחות אישה נשואה עם ראש חושף [3].
---------------------------------
[1]dr. leila leah bronner, "from veil to wig: jewish women’s hair covering", from: judaism: a quarterly journal of jewish life and thought. 9/22/1993
[2]menachem m. brayer, the jewish woman in rabbinic literature: a psychosocial perspective (hoboken, n.j: ktav publishing house, 1986) p. 239.
[3] menachem m. brayer, the jewish woman in rabbinic literature: a psychosocial perspective (hoboken, n.j: ktav publishing house, 1986), pp. 316-317. also see leonard j. swidler, women in judaism: the status of women in formative judaism (metuchen, n.j: scarecrow press, 1976), pp. 121-123.