סימני המדינה האיסלאמית הראשונה

עם הגיעו של הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום לאלמדינה בשנת 622 החיל שלב חדש בהיסטוריה של התנועה האיסלאמית הצעירה, השלב זה היה השלב שבין תקופת הגהיליה לבין התגלות האיסלאם שבה התגבשו הסימנים של המדינה האיסלאמית הראשונה המבוססת על האחווה האיסלאמית בין אלאנצר (תושבי אלמדינה) לבין המהגרים ממכה. החוקה האיסלאמית החדשה סידרה את היחסים בין המוסלמים לבין השבטים שאינם מאמינים באיסלאם והיהיודים אשר חיו במסגרת החופש הדתי. המזרחן מדי אומר שהחוקה הזאת - החוקה של אלמדינה - הבטיחה סדור הקשרים בין המוסלמים מבחינה לבין הבלתי מוסלמים מבחינה אחרת, הרומאי גורגיו אומר:
החוקה הזאת כללה חמישים ושנים סעיפים שכלום לפי דעתו של הנביא מוחמד עליו השלום, ישנם עשרים וחמישה סעיפים שמטפלים בעניני המוסלמים בעוד ששישנם עשרים ושבעה סעיפים שמטפלים בענייני הבלתי מוסלמים ובעלי הדתות האחרות במיוחד היהודים ועובדי האלילים, החוקה הזאת נכתבה באופן שמתיר לבעלי הדתות האחרות לחיות בחופש לצד המוסלמים ולהקים את המעשים הדתיים שלהם ללא הפרעה כלשהי. החוקה הזאת חוקקה בשנה הראשונה לפי הספירה האיסלאמית, בשנת 623 .
החברה הדתית השיגה בצל החוקה החדשה התקדמות איכותית, ומהפכה חברתית, כאשר הפכה את האומה האיסלמית בתור התחליף לקנאות השבטית, והאחווה והשוויון הפכו לתחליף לקשרים החברתיים העוולים, הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום הפך באופן מעשי השליט המדיני של אלמדינה, הנביא עליו בירכת אללה ושלום היה המטיף, הנביא, השליט המדיני והמפקד הצבאי, תולדות חייו של הנביא מוחמד עליו השלום היו בתור ההיסטוריה של התנועה האיסלאמית.

גורמי התפשטות הקריאה לאיסלאם
לפני ההגירה, אלמדינה סבלה מהפרעות פנימיות, בעיות כלכליות ומלאה בזרמים מדיניים ומחשבתיים שונים, בנוסף לסכסוכים השבטיים. החוקר האנגלי גלוב באשא מדבר על מצב האוכלוסייה של אלמדינה בשלב הזה: אלמדינה היתה מיושבת על ידי הרבה שבטים, הן ערביים והן היהודים ( אני חושב שזו הדרך הקלה ביותר להבחין בינהם, היהודים נחלקים לשלושה שבטים, שני שבטים מהם עובדים בחקלאות ומתפרנסים מגידול הדקלים והזרעונים, השבט השלישי כולל שתי קבוצות שעובדות בתעשית הזהב, הכסף, הנשק, בעוד שהערבים נחלקים לשני שבטים הם אלאוס ואלחזרג, לאחר תום המלחמה בין שני השבטים נעשה עבד אללה בן אובּי למנהיג של שני השבטים ביחד.

ההצטינות הרוחנית והזמנית של הנביא מוחמד
כל הגורמים האלו ביחד סייעו בהתפשטות האיסלאם בית'רב, אשר אפשרה לנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום להפוך אותה לבסיס לקריאה לאיסלאם ומרכז למדינה האיסלאמית הדבר שהעניק לנביא מוחמד עליו השלום את ההצטיינות הרוחנית והזמנית והעניק לאיסלאם את הגאווה, המזרחן ההולנדי פלותן יאן (1807-1879) אומר בספרו "הפרקים": " מיד לאחר שנים ספורות של ההגירה והרדיפה הפך מוחמד עליו השלום לבעל הצטיינות רוחנית וזמנית, כפי שהרבה פסוקים בקוראן הקדוש מעידים על כך, אנשי אלמדינה המירו את דתם לאיסלאם בזכות ההשפעה של הנביא מוחמד עליו השלום, דת האיסלאם הפכה לדת חזקה שהתפשטה בין עמים על ידי ההבטחה והאזהרה".