העדות של הנזיר הנוצרי בוחאיירא

דודו של הנביא מוחמד עליו השלום אבו טאליבּ דאג לעתידו של הנביא מוחמד , וניסה ללמד אותו את כללי המסחר , לכן הוא תמיד ביקש ממנו לצאת איתו במסעות המסחר שלו אל סוריה.

כשהיה בן 12 יצא הנביא מוחמד עם דודו אבו טאליבּ בחברת הסוחרים הנוסעת לסוריה . שם הגיעו לעיר בוסרה  . בעיר הזו היה נזיר נוצרי שכונה בוחיירא ( שמו האמיתי הוא גרגיס ) , הנזיר הזה יצא להיפגש עם השיירה של אבו טאליב , זו היתה הפעם הראשונה שבה יצא לפגוש אותם , וכשהגיעו לעיר , הוא החל בחיפושים בין הסוחרים עד שהגיע לילד הקטן ( הנביא מוחמד עליו השלום ) ותפס את ידו , ואמר : זה הוא אדון העולמים , זה הוא שליח ריבון העולמים , זה הוא האיש שאלוהים ישלח אותו חמלה לעולמים . אבו טאליבּ שאל אותו : איך ידעתָ את זה ? הוא ענה : מאז שהגעתם לשערי העיר כל האבנים והעצים  השתחוו אפיים , הם לא עושים את זה אלא למען נביא , ואני הכרתי אותו בגלל חותם הנבואה שנחתם על גבו , וזה ידוע בספר שלנו ( הברית החדשה ).

הנזיר בוחאיירא הטיב עימם , ובקש מאבו טאליב דודו של הנביא עליו השלום שלא ייקח אותו עוד במסעותיו מחמת שהרומאים או היהודים יפגעו בו . הדוד ציית לדברי הנזיר והחזיר מוחמד למיכה .

אז המשפט הראשון של בוחיירא כשראה מוחמד היה : זה הוא אדון העולמים , זה הוא שליח ריבון העולמים , זה הו האיש שאלוהים ישלח אותו חמלה לעולמים .

דברי הנזיר הזה מוכחים ללא ספק כי הנזירים הנוצרים למדו בספר הקדוש שלהם את הסגולות של מוחמד עליו השלום , שבראשן היה הרחמים .